פעמים רבות, עיתונאים נחשפים למידע פנים אשר אסור להם לפרסם אותו חרף תפקידם לשמש כ"כלבי השמירה של הדמוקרטיה". במקרים בהם עיתונאי עושה שלא כדין שימוש במידע מסוג זה, הוא עלול להיקלע לכדי ביצוע עבירה פלילית. קל וחומר במקרים בהם השימוש במידע הפנימי לא נועד על מנת לפרסם כתבה או מאמר, אלא לצורך עניינים אישיים ופרטיים. במקרים כגון דא, בית המשפט עלול להחמיר עם העיתונאי וזאת היות ולאחרון לא תעמוד הגנת "חופש העיתונות". להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
סגן עורך אתר האינטרנט "גלובס", עדי בן ישראל, ומי שהיה סגן עורך מדור שוק ההון באתר הכלכלי "BizPortal", ירצה 200 של"צ בעקבות הרשעתו בשימוש במידע פנים. על פי גזר הדין, שניתן כנגד בן ישראל בבית משפט השלום בתל אביב, הנאשם ביצע את העבירה בעת שעבד בפורטל הכלכלי "BizPortal". הנאשם ביקש לבטל את הרשעתו אך השופטת דחתה את בקשתו.
שימוש במידע פנים לצורכי קשרים
הפרשה אירעה בשנת 2008, כאשר דובר בנק לאומי שלח בטעות לעובדת של "BizPortal", הודעה לעיתונות בנוגע לדו"חות הבנק באשר לרבעון השני של אותה השנה. הדו"חות לא היו אמורים להתפרסם אלא כעבור יומיים. בן ישראל והעורך של האתר הבחינו בהודעה אשר נווטה באופן אוטומטי ומיידי לתיבת הדואר הכללית של "BizPortal". השניים החליטו כי הם אינם מתכוונים לפרסם את הדו"חות. יצוין כי בדו"חות היו נתונים בנוגע לרווח הנקי של הבנק ברבעון השני של 2008, וכן פרטים אודות שיעור הלימות ההון, התשואה על ההון, ההפרשה לחובות מסופקים ועוד.
מספר דקות לאחר מכן, בן ישראל התקשר למנהל השקעות בחברת כלל פיננסים, אבשלום וינרב, ומסר לו נתונים מהדו"חות. המידע הועבר על ידי וינרב לחלק מלקוחותיו. במסגרת פסק הדין, השופטת ברק-נבו קבעה כי בן ישראל הורשע משום שסביר להניח שהוא ידע כי מנהל ההשקעות יעשה שימוש במידע. נקבע כי בן ישראל נקט במהלך הנ"ל בעקבות רצונו להדק את קשריו עם מנהל ההשקעות.
עורכת דינו של בן ישראל ביקשה מבית המשפט לבטל את ההרשעה וזאת בעיקר משום שהרשעתו הייתה עלולה "לסגור דלתות בפניו ולהביא לפיטוריו". עם זאת, השופטת לא קיבלה את הטענה הנ"ל וקבעה כי למרות שהיו במקרה דנן "סיבות רבות לקולא", הרי שלא היה מקום להימנע מהרשעת הנאשם. בסופו של היום, נגזרו על הנאשם 200 שעות שירות לציבור, מאסר על תנאי של שלושה חודשים, וקנס בסך 5,000 שקלים.
עודכן ב: 17/10/2012
(1).jpg)
