שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, תמר שרון נתנאל זרה עתה על בורהאן כבהה בן 19 מברטעה, שהורשע עפ"י הודאתו בעבירות בנשק (החזקה) וכן בעבירות בנשק (סחר), מאסר בפועל למשך 30 חודשים, ומאסר על תנאי למשך 18 חודשים.
רקע:
על פי כתב האישום, במהלך שנת 2008, מכר הנאשם לחברו, קותייבה כבהה שני מטעני חבלה וכן כ- 20 כדורים לאקדח.
קותייבה, שהינו תושב ברטעה, הצטרף בסביבות אוקטובר 2008 לחוליה צבאית שכללה תושבים נוספים מברטעה אשר שמה לה למטרה לבצע פעילות חבלנית כנגד המדינה וחיילי צה"ל והוא רכש את המטענים לשם קידום פעילות החוליה. בהמשך, נפגש קותייבה נפגש עם קטין והשניים פוצצו ביחד את המטענים. את המטען השני, שמסר קותייבה לקטין, העביר האחרון לקטין נוסף אשר החביא את המטען באזור ביתו.
השופטת שרון נתנאל ציינה בגזר הדין כי העבירות שבוצעו ע"י הנאשם חמורות ביותר ומהוות גורם מסכן חיים. חומרה נוספת יש לראות בכך שברשות הנאשם נמצאו גם שני מטעני חבלה וגם 20 כדורים לאקדח, אותם מכר לקותייבה, ללא שהנאשם גילה מה מקורם וכיצד הגיעו לידיו.
גרסתו של הנאשם, לפיה הוא מצא את הנשק הינה גרסה בלתי סבירה בעליל ולא ניתן לקבלה. אמנם, מוסכם שהנאשם לא ידע על דבר חברותו של קותייבה בחולית טרור, אולם העובדה שהוא מכר את הנשק למי שמשתייך לחולית טרור מהווה, למעשה, מימוש הסיכון מפניו מתריעה הפסיקה.
לא אחת נאמר, שהעוסק בנשק לעולם אינו יודע לידי מי עלול ליפול הנשק ואיזה שימוש נורא ייעשה בו.
בכך החומרה המיוחדת אשר בעבירות בנשק ומכאן הצורך בענישה משמעותית ומרתיעה בעבירות אלה. כאמור, בענייננו – ברי שאין מדובר בחשש בעלמא, או בסכנה ערטילאית, אלא באפשרות שהתממשה.
משנה חומרה יש לראות בכך שהנאשם לא רק החזיק בנשק, אלא מכר אותו עבור בצע כסף. לאור החומרה היתירה שבמכירת נשק, טיעון של מצב כלכלי קשה ומצוקה כספית, אינו מהווה צידוק ואינו מהווה שיקול לקולא.
לקולא התחשבה השופטת בגילו הצעיר של הנאשם, בעברו הנקי, בכך שזה לו מאסרו הראשון וכן בכך שהביע חרטה על מעשיו.
.JPG)
