שופטת בית משפט השלום בנצרת יפעת שטרית גזרה עתה על הנאשם, מיכאל מור, שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות סחיטה באיומים (מספר מקרים) ואיומים (עשרות מקרים) שבוצעו כלפי אנשי משטרה ושופטים, בעת שהוא מרצה בכלא עונש מאסר את העונשים הבאים:
בגין האישום הראשון – 11 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה לתקופות 12 ו- 18 חדשים בהתאם לסוגי העבירות.
בגין האישום השני – מאסר מותנה ל- 12 חדשים וצו מבחן למשך 13 חודשים במסגרתו נאסר על הנאשם להיכנס לתחומי העיר נהרייה ועליו להתגורר דרומית לחיפה.
השופטת הבהירה כי במידה ויגיעו לידי המאשימה ראיות ולפיהן הנאשם הפר צו מבחן זה, כי אז תפעל המאשימה להגשת בקשה להפקעת צו המבחן ולגזירת דינו של הנאשם מחדש, זאת בגין המעשים נשוא האישום השני בלבד ואף ללא פנייה רשמית של שירות המבחן בעניין זה.
עוד הבהירה השופטת כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הינו תולדה של הליך גישור ממושך וייחודי שהתקיים בתיק זה. בנסיבות העניין, מצאה את רכיבי הענישה והמתווה העונשי המוצע על פי הסדר הטיעון, ראוי, עומד במתחם הסבירות, אינו נוגד את תקנת הציבור ומשכך ראתה לכבדו.
ברכיבי הענישה המוצעים על פי הסדר הטיעון, יש כדי ליתן ביטוי ראוי, הולם, מאוזן ומידתי לכל האינטרסים הצריכים לעניין ומגבש בתוכו את נסיבותיו של המקרה , תוך מתן המשקל הסגולי הראוי לנסיבות לחומרא ולקולא. כן הוסיפה כי ברכיבי הענישה המוצעים יש כדי להוות המשך ישיר וראוי להליך הגישור שהתקיים בתיק זה ולעלות בקנה אחד עימו, הליך שבמסגרתו קיבלו את ביטויים האינטרס הציבורי מחד, והאינטרס הפרטי של הנאשם מאידך.
רקע:
במסגרת הסדר הטיעון הגיעו הצדדים לידי הסכמה כי כתב האישום יתוקן , ויכלול באישום ראשון עבירות סחיטה באיומים (מספר מקרים ) ואיומים (עשרות מקרים) ובאישום השני עבירת איומים.
כן הוסכם על מתווה ענישה, אולם לא הוסכם לגבי העונש. הוסכם, כי בגין האישום הראשון תעתור המאשימה להשית על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה משמעותי.
מנגד, ההגנה תעתור לעונש מאסר בפועל שאורכו כאורך התקופה בה נתון הנאשם במעצר בתיק הנוכחי (כ- 8 חודשים), ומאסר מותנה משמעותי.
עוד הוסכם, כי בגין האישום השני יושת על הנאשם עונש מאסר מותנה.
כן הוסכם בין הצדדים, כי באם בית המשפט לא יאמץ את עמדת המאשימה לעניין תקופת המאסר בגין האישום הראשון, כי אז בגין האישום השני בנוסף לעונש המאסר המותנה, יועמד הנאשם גם בצו פיקוח במסגרתו ייאסר עליו להיכנס לעיר נהרייה ויהא עליו להתגורר דרומית לחיפה.
בהקשר זה, תעתור המאשימה, כי תקופת המבחן תהא למשך יתרת התקופה המשלימה ל- 24 חודשים.
במידה ובית המשפט יטיל על הנאשם עונש נמוך מ- 20 חודשי מאסר בפועל בגין האישום הראשון, כי אז תסכים ההגנה, כי יוטל עליו במסגרת האישום השני בנוסף למאסר המותנה, צו מבחן במסגרתו ייאסר עליו להיכנס לתחומי העיר נהרייה ויתגורר דרומית לחיפה, כאשר אורך התקופה הכוללת את המאסר ואת צו המבחן יהיה 20 חודשים.
בשלב זה, ועל פי הכתובת שמסר, ישהה הנאשם באילת.
השופטת שטרית הדגישה כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הינו תולדה ופרי של הלילך גישור חריג וייחודי אשר התקיים בתיק זה.
תוכנו של הליך הגישור היה ונותר חסוי, ואולם יודגש, כי במסגרתו ניתן ביטוי לעמדות ותחושות הצדדים המעורבים בתיק, מתוך מטרה, בין היתר, להביא לרגיעה בעיר נהריה.
הליך הגישור שהתקיים נתן ביטוי ראוי והולם לכל האינטרסים הצריכים לעניין, ובכלל זה האינטרס הציבורי מכאן והאינטרס הפרטי של הנאשם משם.
עוד הוסיפה השופטת כי מעשיו של הנאשם חמורים הם ומגלמים בתוכם חומרה יתרה בשים לב למהותם, אופיים, טיבם, ונסיבות ביצועם וכי הדברים מקבלים משנה תוקף וחומרה נוספת, שעה שמושאי האיומים הם עובדי ציבור ובעיקר הגורמים הממונים על אכיפת החוק.
איום שכזה, בנסיבות שכאלה, חותר תחת ערכי היסוד של שלטון החוק, הסדר הציבורי ובטחונו של הציבור.
על בית המשפט להעניק הגנה מירבית לגורמים אלו, האמונים על אכיפת החוק, על מנת לאפשר להם לבצע את תפקידם ללא מורא. אלו הן אבני היסוד והמסד לכל חברה מתוקנת ושומרת חוק, ובלעדיהן אין.
השופטת ציינה כי הנאשם ביצע את העבירות שעה שהיה נתון במאסר מאחורי סורג ובריח וכי בעובדה זו נעוצה חומרה נוספת וכן לחובתו רישום פלילי בגין מקבץ עבירות רכוש, הרשעות בגין עבירות אלימות, לרבות איומים (מספר מקרים), החזקת סכין שלא כדין, עבירת סמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות בנשק וכי הוא ריצה בעבר מספר עונשי מאסר ובנתונים אלו יש כדי ללמד, כי המ דובר ברצדביסט ומי ששב לפגוע בציבור פעם אחר פעם על דרך עשייתו העבריינית.
כן הבהירה השופטת, כי אין מ דובר במעשה חד-פעמי אלא במסכת מעשים שעניינים איומים וסחיטה באיומים. כן שמה השופטת ליבה להמנעות שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.
מנגד ציינה השופטת שטרית, חברו להן יחדיו מספר נסיבות לקולא, אשר ראויות לציון ואשר בכולן יחדיו יש כדי להביאה למסקנה, כי מ דובר בתיק שונה ויוצא דופן אשר אין בו כדי להוות אבן בוחן ואמת מידה למקרים אחרים.
זאת, בשים לב להליך הגישור שהתקיים בתיק זה, ואשר הסדר הטיעון הינו המשך ישיר לו, כמו גם הענישה המוצעת במסגרת הסדר הטיעון.
במסגרת הנסיבות לקולא, ציינה את הודאת הנאשם, לקיחת האחריות, חסכון זמן שיפוטי יקר ומשמעותי, כמו גם הצורך בהעדת עדים רבים, את נסיבותיו האישיות כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן, במסגרת דבריו ובטיעוני בא כוחו.
כן התרשמה השופטת כי חרטת הנאשם כנה ואמיתית, וכן מלקיחת האחריות וכוונתו לשנות מדרכיו, לעלות על דרך המלך לבל יחזור על מעשים אלו ואחרים בעתיד. עוד התייחסה השופטת לנסיבות בהן היה נתון הנאשם שעה שביצע את העבירות והדגישה את ההפרדה הממושכת בה היה נתון וההשלכות שהיו לכך על מצבו הנפשי.
כן התייחסה לרקע לאמירת הדברים והעובדה כי זמן קצר לפני התקופה הרלוונטית, נעצרו והועמדו לדין שוטרים אשר הניחו מטענים לנאשם ולאחיינו, דבר שגרם לנאשם סבל רב ופגע באופן משמעותי במצבו הנפשי, דבר אשר קיבל את ביטויו בשיחותיו.
השופטת הדגישה כי אין בנסיבות אלו וברקע זה, חמור ככל שיהיה, כדי להוות הצדקה כלשהי למעשיו החמורים של הנאשם, ואולם שומה על בית המשפט לשקול אלו בבואו לגזור דינו של הנאשם ולשקללם במסגרת הנימוקים לקולא.
במסגרת גזר דינה הדגישה השופטת את פסיקת בית המשפט העליון הנוהגת בסוגיה של כיבוד הסדרי טיעון ולפיה, בתי המשפט נוטים לכבד הסדרי טיעון מקום בו אלה ראויים ואינם חורגים ממתחם הסבירות. במקרה דנן, הסדר הטיעון נמצא ראוי על ידי בית המשפט והוא החליט לכבדו.
עוד קבעה כי אינה רואה לאמץ את הענישה המוצעת על ידי כל אחד מן הצדדים ובאיזון הראוי, כמו גם במגדר הסדר הטיעון, ראתה לאזן בין תקופת המאסר בפועל שתושת על הנאשם לבין תקופת המבחן הכוללת הרחקה כאמור, אשר גם לה נפקות נוספת.
ת.פ. 09-01-12658 ניתן עתה 21.9.09
(1).jpg)
