הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה, התיר עתה לפרסום, כי זיכה מחמת הספק נאשם פלוני בשנות ה-40 לחייו מאזור המשולש, מעבירות אינוס, מעשי סדום, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים וכליאת שווא, כלפי אשתו.
הרכב השופטים: אב"ד השופט יוסף אלרון והשופטים רון סוקול ו כמאל סעב .
רקע:
מדובר בבני זוג שהיו נשואים וחיו ביחד מיום 01.08.02 ועד ליום 17.01.03 ונטען כי העבירות בוצעו על ידי הנאשם משך תקופת נישואין זו ונסתיימו עקב ארוע מיום 17.1.03, שבעקבותיו עברה המתלוננת מבית הנאשם לבית הוריה.
בסופו של יום בני הזוג התגרשו והנאשם נשא לו אישה אחרת ממנה נולדו לו שני ילדים.
לטענת המאשימה, נהג הנאשם במהלך תקופת הנישואין לתקוף את המתלוננת פיזית ולבצע בה עבירות מין, לרבות בעילתה שלא בהסכמתה וכן בצוע במתלוננת מעשה סדום, תקיפתה, איום עליה וכליאתה שלא כדין.
הנאשם כפר בהאשמות וטען שהמתלוננת מעלילה עליו וטענותיה חסרות כל שחר.
כב' השופט כמאל סעב אשר כתב את הכרעת הדין העיקרית והבסיסית, התייחס במסגרת סקירת חומר העדויות , בין היתר לעדות המתלוננת בשלב הראשוני של הגשת תלונתה, שם טענה לביצוע עבירות אלימות כלפיה בלבד, ולכך שרק בשלב מאוחר התייחסה לעבירות המין שבוצעו כלפיה.
כן הפנה השופט סעב לעדות רופאת הנשים שבינה ובין המתלוננת נוצרו יחסי אמון מצויינים ושהמתלוננת מסרה לה פרטים אישיים מאד , וציין שהרופאה הגדירה את התנהגות המתלוננת באמירה "שאפילו לאחות - לא מספרים" את הדברים שסיפרה לה.
מחומר החקירה עולה כי המתלוננת לא סיפרה דבר הן ביחס לעבירות האלימות והן ביחס לעבירות המין, לאיש מסביבתה הקרובה והרחוקה, כולל לרופאה, למעט אמה, שגם היא בעצם כמו חוקריה במשטרה, לא שמעה על אירועים מסוימים וחמורים מאד שהמתלוננת ידעה להזכיר רק בפני בית המשפט.
השופט הדגיש כי רופאת הנשים בדקה את המתלוננת תכופות ורבות בביקוריה בפרקי זמן קצרים וכי ציינה בעדותה כי בבצעה בדיקה גופנית לא מצאה כל סימני אלימות על גופה ובוודאי שהמתלוננת לא סיפרה לה דבר וחצי דבר על האלימות הפיזית והמינית שלטענת המתלוננת ביצע בה הנאשם. חלק מהבדיקות הרפואיות בוצעו בביקור המתלוננת למחרת היום בו לטענת האחרונה ביצע בה הנאשם עבירות אלימות ומין קשות.
השופט סעב התייחס בהכרעת דינו לכך שמ דובר בעדות יחידה ועדות כבושה בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון, תוך שימת דגש לעובדה שבפניו עדות מתלוננת בעבירות מין וציין כי המתלוננת לא נתנה הסברים לכבישת עדותה זו שנמסרה במשטרה בשלב מאוחר וזו שניתנה רק בפני ביהמ"ש.
לאחר שכל הראיות נבחנו ביסודיות ובזהירות הנדרשת, הואיל ועסקינן בדיני נפשות, הציע השופט כמאל סעב לזכות את הנאשם מחמת הספק.
זאת, לאור הסתירות הרבות והשוני המהותי בין עדויות המתלוננת במשטרה לבין עדותה בבית המשפט והנתונים שנטענו על ידי המתלוננת בפני גורמים אחרים, לרבות הרופאים ובעיקר רופאת הנשים, הגם שעדות הנאשם לא היתה נקייה מספקות.
השופט סעב קבע כי בראש ובראשונה מוטלת על המאשימה החובה להוכיח יסודות העבירות המיוחסות לנאשם מעבר לכל ספק סביר ובכך המדינה לא עמדה.
השופט סוקול שהצטרף לתוצאת פסק דינו של השופט סעב, ציין כי עבירות מין מאופיינות בכך שהן נעשות בצנעה ובדרך כלל אין אפשרות להעיד עד ראיה להתרחשות וכן בקושי הרב של הקרבן לבוא ולהתלונן על המעשים.
במיוחד נכון הדבר כאשר מ דובר בעבירות מין בתוך המשפחה, לא כל שכן כאשר מ דובר בעבירות שנעברו בין בני זוג ומאפיינים אלו של עבירות המין מחייבים בחינה זהירה של העדויות.
כן ציין השופט כי בבוא ביהמ"ש להכריע את הדין במקרה הנוכחי, מתחייבת המסקנה כי נותר ספק באשמתו של הנאשם , והבהיר כי הקביעה שהמאשימה לא עמדה בנטל להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר, אינה אומרת כי הוכח שדברי המתלוננת אינם אמת, אלא רק כי קיימת אפשרות סבירה שהעובדות אינן כנטען על ידה.
האב"ד השופט אלרון הצטרף למסקנת השופט סעב ולהערות השופט סוקול ולפיכך זוכה הנאשם מחמת הספק מכל העבירות שהואשם בהן.
הדיון בתיק זה נוהל ב"דלתיים סגורות", ופסק הדין הותר לפרסום תוך חיסוי כל פרט העלול להביא לזיהויה של המתלוננת, ומאחר והמ דובר בבני זוג, לרבות שמו של הנאשם ושמות בני משפחתם ואלו הוסרו.
.JPG)
