הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה הרשיע עתה את הנאשמים האחים חאלד ומוחמד מוסא מדיר אל אסד, בפרשת הריגת המנוח עבד אל גאני , אף הוא מהיישוב, כאשר נאשם 1 –חאלד , הורשע בחבלה בכוונה מחמירה בגין דריסת המנוח עם רכבו בכוונה והנאשם 2 –מוחמד הורשע בעבירות רצח ועבירות בנשק, עת ירה במנוח בעת שהיה פצוע מהדריסה והרגו.


הרכב השופטים : אב"ד סגן הנשיא השופט אילן שיף והשופטות חני הורוביץ וצילה קינן.

רקע:


בכתב האישום נטען כי בין המנוח לבין משפחת הנאשמים האחים קיים סכסוך מזה מספר שנים וכי בלילה שבין ה- 13/7/07 ל- 14/7/07 התקיימה מסיבת חתונה בחצר ביתו של כמיל מוסא ביישובם, בה נכחו נאשם 1, המנוח ואחרים.

 

במהלך המסיבה, שהה נאשם 2 בקרבת החצר וצפה במסיבה. נאשם 1 הגיע למסיבה ברכבו והחנה אותו בסמוך.

 

בסמוך לחצות, עזב נאשם 1 את המסיבה, נכנס לרכבו והמתין לצאתו של המנוח. כשעזב המנוח את המסיבה והלך עם שניים אחרים במורד הכביש החל נאשם 1, נוסע אחריהם, כאשר אורות רכבו כבויים.

 

בשלב מסוים הסיט את רכבו לכיוון המנוח והאחרים, פגע עם רכבו במנוח והתהפך. כתוצאה מפגיעת הרכב במנוח, נגרם למנוח שבר ריסוק בעצמות השוק השמאלית ועוד והוא נותר שוכב על הכביש. נאשם 1 יצא מרכבו ההפוך, כשבידו סכין וניגש אל עבר המנוח, אולם האנשים שהיו במקום הרחיקו אותו ממנו. מספר דקות לאחר מכן, בעוד המנוח שוכב על הכביש פצוע ברגלו, הגיע נאשם 2 למקום, כשהוא מצויד באקדח, ניגש אל המנוח, שלף אקדחו וירה בו מטווח קצר, לפחות 7 כדורים. המנוח נפגע מ- 7 קליעים ואחד מהם גרם למותו.


נאשם 1 טען כי פגע לא בכוונה עם מכוניתו במנוח, וכי הדבר ארע בשל תאונה, לאחר שבמהלך נסיעתו בקרבת המנוח, הותקף ע"י אחרים שהכו ברכבו.


נאשם 2 טען כי לא ירה במנוח.


השופט שיף קבע כי בין המנוח ומשפחתו לבין הנאשמים ומשפחתם, היה קיים סכסוך, שלא בא על פתרונו וניסיונות לקיים סולחה בין הצדדים עלו בתוהו, ולפי תחושת הנאשמים, המנוח ומשפחתו, הם שהיו אחראים לכישלון הניסיונות לסולחה. עוד ציין כי הראיות שנצטברו לחובתו של נאשם 1, מתיישבות עם אירוע מכוון לפגוע במנוח באמצעות הרכב, שלאחריו לא בא הדורס על סיפוקו והביע זעמו על הנדרס, גם בהנפת סכין וגם בבעיטה וכי מצבור העובדות, מוליך למסקנה חד משמעית, כי הנאשם אכן דרס את המנוח במכוון.

 

העובדה שהמנוח נטל חלק בשמחה של בן משפחת הנאשמים המורחבת, כשברקע סכסוך בלתי פתור בין הצדדים, כשהסיבה לכישלון הסולחה נעוץ, לתחושת הנאשמים, במנוח ובמשפחתו, וודאי העצימה את תחושת הכעס שחשו הנאשמים כלפי המנוח והיה להם אפוא, לכאורה, מניע לפגוע במנוח.


השופט שיף קבע כי בשל מכלול הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש הנאשם 2 הוא שירה במנוח בעת ששכב פצוע וגרם את מותו. הוא שכב על הקרקע ונורה, מטווח קצר, ב- 7 קליעים שחלקם פגעו בפלג גופו העליון. השופט ציין כי חזקה על אדם היורה באדם פצוע, 7 קליעים, מטווח קצר, כולל בפלג גופו העליון, כי הוא אכן מתכוון להביא למותו וכן כי ברור כי קדם למעשה הירי מעשה הכנה וכי לא קדם לירי כל קינטור מצידו של המנוח, וכי פציעתו של אחי נאשם 2, זמן רב לפני הירי במנוח וסירובה של משפחת המנוח לסולחה, אינם מהווים קינטור.


השופטות הורוביץ וקינן הסכימו לקביעות האב"ד שיף ולפיכך הורשעו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם.
פח 4043-07 ניתן עתה 22.11.09 .