שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה עודד גרשון גזר עתה על הנאשם אריה תושב עכו שהורשע בהריגה בדקירה של המנוח פרוספר אלון ז"ל, בן 56 במותו ובתקיפת בת זוגו 13 שנות מאסר לריצוי בפועל, 3 שנות מאסר על תנאי וחיוב בפיצויים בסך 40,000 ₪ לכל אחד משלושת אלה: לבת הזוג גילה, לבנו של המנוח, ולבתו של המנוח.


רקע:


הנאשם וגב’ גילה ביטון היו בעבר בני זוג ובליל האירוע, 28.7.08, היתה גילה בת זוגו של המנוח.


ביום 28.7.08, בלילה הגיעו המנוח וגילה בסמוך ליד ביתו של הנאשם, מתוך כוונה לחרחר ריב. המנוח הגיע למקום כשהוא מצוייד בסכין קומנדו אימתנית והם הגיעו למקום מתוך כוונה פסולה "לגמור חשבון" עם הנאשם.

 

גילה התקשרה אל הנאשם, שישן אותה עת בביתו, והחלה לצעוק עליו "יא שורף בתים, תצא החוצה, אני בחוץ".

 

הנאשם יצא מן הדירה, ומשהבחין בגילה התקרב אליה והפליא את מכותיו בה. המנוח הניף את הסכין שהיתה בידיו כדי לפגוע בנאשם ובין השניים התפתח מאבק. בעוד השניים נאבקים, נסעה גילה מן המקום במהירות. אחותו של הנאשם ובעלה, פעלו רבות כדי להפריד בין הנאשם והמנוח ובנסיונותיה למנוע מהמנוח לפגוע באחיה הנאשם, היא אף תפסה את להב הסכין בידיה ונפצעה. בשלב מסויים התנתק הנאשם מן המאבק עם המנוח, חזר לחצר הבית ולא היה נתון עוד בסכנה כלשהי. הוא נטל משם סכין, חזר לזירת האירוע ובסופו של דבר דקר את המנוח באמצעות הסכין שהביא עימו וגרם למותו.


השופט גרשון ציין בגזר הדין כי המחוקק קבע בצד עבירת ההריגה עונש של 20 שנות מאסר וכי קדושת החיים היא זו שהניעה אותו לקבוע עונש זה שהוא העונש השני בחומרתו לאחר העונש הקבוע בצד עבירת הרצח (מאסר עולם). השמירה על קדושת החיים היא העומדת בראש תכלית הענישה במקום שמדובר בנטילת חיי אדם ועל בית המשפט לשוות זאת לנגד עיניו בבואו לגזור את הדין בגין עבירת הריגה. הביטוי לכך אמור להשתקף בעונש ההולם בחומרתו את חומרת העבירה.


השופט הבהיר כי על שום כך, אלמלא הפרובוקציה מצידם של המנוח וגילה - היה גוזר על הנאשם, בגין מעשה ההריגה, מאסר לריצוי בפועל המתקרב לעונש המקסימום הקבוע בחוק.

 

ברם, לא ניתן להתעלם מהנסיבות המיוחדות שהיו כאן. אין זה מקרה שבו אדם מסתובב עם סכין בכיסו, שש אלי קרב, והוא משתמש בה בהזדמנות הראשונה שמאן דהוא מכעיסו.

 

אכן, הנאשם שגה שגיאה חמורה בכך שחזר לכיוון הבית, נטל סכין, חזר לזירת האירוע ודקר את המנוח ועל שגיאתו זו הוא אמור לשלם עתה בשנות מאסר ארוכות. ברם, לא ניתן להתעלם ממכלול הנסיבות שקדמו לדקירה, נסיבות שיש בהן, יחד עם יתר נסיבותיו האישיות של הנאשם, כדי להצדיק הקלת מה במידת העונש.


ת"פ 7132/08