ע"פ 3549/02 תאופיק נבארי נ' מ"י
עובדות המקרה:
ביום 20.9.2001 פגש המבקש את המתלוננת, בעיר נס ציונה, הציג עצמו בכזב כבנו של אדם שהיה מוכר לה, הציע לה להתלוות אליו בדרכה לחנות המכולת. בהגיעם למקום נסתר בדרך, ביקש המבקש, כך נקבע בפסק הדין, לשכב עם המתלוננת, ומשזו סירבה לכך בתוקף אחז בחזקה בכתפיה, הצמידה לתלולית עפר ובעל אותה.
בסוף המעשה הזהיר אותה, לבל תספר על המקרה לאיש. בית המשפט המחוזי, בדעת רוב, גזר על המבקש עונש מאסר לריצוי בפועל למשך שמונה שנים ועונש מאסר מותנה בן שנתיים. כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, ועתה הוא מבקש לשחררו מן המאסר אותו החל כבר לרצות, וזאת עד למתן פסק-דין בערעור. המבקש סבור, כי סיכוייו לזכות בערעור סבירים ביותר.
הוא סבור כי לא היה מקום להאמין לגרסת המתלוננת בשל סתירות שנתגלו בה, לשיטתו. הוא סבור, כי לא הוכחה כלל חדירה במהלך קיום יחסי המין בינו לבין המתלוננת.
האם ניתן להרשיע באונס אף שלא נמצאו תאי זרע?
1. ממצאיו של בית המשפט המחוזי מעוגנים בחומר הראיות שהובאו לפניו ובאמון שנתן בית המשפט בעדות המתלוננת. המבקש העיד על עצמו בעדות שמסר למשטרה, בשלב מסוים, כי אמר למתלוננת שהוא מבקש לשכב איתה "ולא הסכימה ואז תפסתי אותה בכוח ואז גמרתי בין הרגליים".
2. גם לשיטתו זו המדובר בעבירת אלימות חמורה מעין כמוה ושאלת החדירה או העדרה, שאלה שהוא מקפיד עצמה, אינה גורעת, בנסיבות המקרה הזה, מהאופן האלים של העבירה שביצע גם על פי עדותו זו.
לסיכום,
שאלת החדירה או העדרה, אינה גורעת בנסיבות מקרה זה מהאופן האלים של העבירה שביצע הנאשם. יש לדחות את ערעורו.
(1).jpg)
