בשפ 1975/09 פארס עבד אל חמיד נ' מ"

 

עובדות המקרה:


נגד העותר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום, המייחס לו עבירות הכוללות סחר בסמים מסוכנים והספקת סמים, וכן החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.

 

העותר סחר בכעשר הזדמנויות שונות בסם מסוכן מסוג חשיש, תמורת 100 ₪ בכל פעם, וכן נמצא ברשותו סם מסוכן זה שלא לצריכתו העצמית במשקל 7.23 גרם. העותר מבקש חלופת מעצר כאשר לפיו הוריו של הנאשם ישמשו מפקחים.


מעצר חלופי במקרה של נאשם בסחר בסמים:


1. העורר הפך את עיסוקו בסמים לדפוס קבוע כדי לשפר את מצבו הכלכלי, ויש חשש כי דפוס זה יחזור אם ישתחרר. ועוד, נוכח הנתק שנוצר בין העורר למשפחתו, לא סמך בית משפט השלום על חלופת מעצר הבית אצל ההורים כאיתנה דיה.


2. סחר בסמים הוא מן העבירות ששחרור בערובה לגביהן הוא חריג. חלופה שהוצעה בבית ההורים אין בה די בנסיבות, מבלי לפגוע בהיותם של ההורים אנשים ראויים.


3. בידי העורר – שעברו נקי – להציע חלופה אחרת, שאינה אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה, ואם תוצע יחוה שירות המבחן דעתו בפני בית משפט השלום, אשר יחליט כמיטב שיקולו. הערר נדחה.


לסיכום,

 

נאשם המיוחס לו סחר בסמים, שחרור בערבות מהווה חריג.