עפ 9121/05 יונה כהן נ' מ"י
עובדות המקרה:
את פעילותם של עשרות הנאשמים בהיררכיית שרשרת הפצת המידע, ניתן לחלק למספר מעגלים. במעגל הראשון נמצאו עובדי ציבור, אשר העבירו לחוקרים פרטיים, כל אחד בנפרד, מידע המצוי במאגרי מידע ממוחשבים, חלקם בתמורה לקבלת שוחד.
המעגל השני כלל חוקרים פרטיים, או מי שעסקו ללא הרשאה בחקירות פרטיות, אשר קיבלו את המידע ישירות מעובדי הציבור, לעיתים תמורת שוחד. מרבית הנאשמים במעגל זה העבירו את המידע לשורת חוקרים פרטיים נוספים, וגם בינם לבין עצמם. במעגל השלישי מצויים הנאשמים שרכשו את המידע מאנשי המעגל השני, בידעם שהמידע הושג שלא כדין ממאגרי מידע.
חלק מאנשי מעגל זה סחרו במידע בינם לבין עצמם, ועם חוקרים פרטיים ממעגלים אחרים, וחלק עשו שימוש עצמי במידע ולא העבירוהו הלאה. המערערים, שלושה מהם חוקרים פרטיים, הורשעו בבית-משפט קמא בעבירות שונות ונידונו לעונשי מאסר בפועל.
ערעורם מתמקד בשאלה, מהו העונש הראוי שיש להשית עליהם, והאם טעה בית-משפט קמא בשיקולי הענישה וביישומם על עניינו האינדיבידואלי של כל מערער.
מהי מדיניות הענישה הראויה במקרה דנן?
1. המעשים חמורים נוכח מהות הפגיעה בפרט, שכן השימוש במידע החסוי אודותיו כמוהו כחדירה למבצר פרטיותו ללא ידיעתו. ניתן להשוות את מי ששולח ידו למידע חסוי אודות הפרט, כמי ששולח ידו לקניינו של האדם, ויש מקרים שהפגיעה בחשיפת מידע אישי הנה חמורה שבעתיים מפגיעה רכושית גרידא.
זאת ועוד: המעשים אף חמורים בשל הפגיעה בציבור בכללותו, שכן הנזק העיקרי הנו התערערות אמון הציבור כי מידע שייאגר אודותיו על-ידי הרשויות ישמר כחסוי. מאבדן האמון האמור, נשקפת סכנת התערערות היסודות שעליהן מושתתת פעילותן הסדירה של הרשויות השלטוניות ומוסדות הציבור.
2. העונש הראוי וההולם בגין העבירות הנדונות הנו מאסר בפועל. עונש זה מתחייב נוכח חומרת המעשים, קלות ביצועם, הקושי באיתור מבצעי העבירות והפיתוי הכלכלי העומד ביסוד פעילות זו. על בית-המשפט, באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה, להיות אחד ממגני השער של מאגר המידע, כאשר המאגר הוא אלקטרוני ומנעול השער הנו אך מקלדת מחשב.
לסיכום,
העונש הראוי וההולם בגין עבירות חדירה למאגרי מידע הינו מאסר הפועל. עונש זה מתחייב נוכח חומרת המעשים, קלות ביצועם, הקושי באיתור מבצעי העבירות והפיתוי הכלכלי העומד ביסוד פעילות זו.
(1).jpg)
