תפח 1032/04 מ"י נ' פלוני
עובדות המקרה:
הנאשם 1 שהיה קטין בן 13.5 בעת ביצוע העבירות ביצע עבירה של אינוס ועבירה של התעללות בקטין.
הנאשם 2 ביצע עבירה של התעללות בקטין. העבירות בוצעו כלפי אחותם של הנאשמים בבית המשפחה בו התגוררו הנאשמים כאשר המתלוננת הגיע לביקור בבית ממשפחתון בצפון הארץ אליו הועברה ע"י רשויות הסעד.
האם לעובדת היותו של הנאשם קטין יש השפעה על גזר הדין?
1. השיקולים לקולא: הנסיבות המשפחתיות הקשות של המשפחה בה מדובר, המטופלת זה שנים רבות על ידי שירותי הרווחה.
מדובר במשפחה קשת יום ובעייתית, שעקב הבעיות הרבות בבית, הוצאו כל הילדים (חמישה), למעט הנאשמים והאח הקטן, מבית ההורים ושולבו במסגרות חוץ ביתיות. בנוסף, גילם הצעיר של הנאשמים בעת ביצוע העבירות, העובדה שאין לחובתם עבר פלילי מכביד והעובדה שמאז המעשים ועד הגשת כתב האישום חלפו כארבע שנים ומאז המעשים ועד היום חלפו כשש שנים ואת רצונם של הנאשמים ללמוד, לעבוד ולהשתלב בחברה.
2. השיקולים לחומרא: המעשים המזעזעים שבוצעו במתלוננת. מדובר בהתעללות לשמה בקטינה בצורה אכזרית שהדעת לא סובלת שהכאיבה למתלוננת ופגעה בה פיזית ונפשית, תוך השלכות עתידיות ארוכות טווח על הקטינה.
כמו כן, בית המשפט הטיל פעמים רבות עונשי מאסר בפועל על קטינים שעברו עבירות כלפי קטינים. זאת ועוד, עומדים שיקולים ציבוריים נוספים כמו הרתעה, מניעה וגמול.
לסיכום,
במקרה דנן, למרות גילו הצעיר של הנאשם האחד בעת ביצוע העבירות וגם היום, יש להטיל עליו עונש מאסר בפועל של 18 חודשים (לאחר שיורשע), בעוד לגבי הנאשם השני ניתן להסתפק במקרה זה במאסר על תנאי.



