הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה זיכה מחמת הספק נאשם פלוני מאזור חדרה שהואשם בעבירות של אינוס במשפחה (ריבוי עבירות), מעשים מגונים במשפחה, (ריבוי עבירות) ותקיפת קטינה בת משפחה ילידת 1991 שהינה בתה של חברתו לחיים וזאת לפי טענת המתלוננת החל מהיותה כבת 7.5 שנים במהלך 10 שנים.
הרכב השופטים: אב"ד אלרון והשופטים למלשטריך-לטר ומשה גלעד.
הנאשם כפר בעבודות וטען לחפותו.
השופטת למלשטריך-לטר אשר כתבה את הכרעת הדין ציינה כי בבסיס פרשת התביעה וההגנה עומדות גרסאות קוטביות הסותרות זו את זו. מחד, עדות המתלוננת ומאידך כפירתו הנחרצת של הנאשם.
השופטת קבעה כי לא רק שלא היתה כל ראיה חיצונית תומכת לטענות המתלוננת, אלא טענותיה נסתרו בתוך עדותה היא באופן מהותי ובסיסי. לא הובאו כל ראיות פורנזיות לתמיכה בטענותיה, על אף שכפי שנפרש במהלך הראיות ניתן היה בחקירה נכונה להשיג כאלו אם טענות המתלוננת נכונות.
כל הראיות החיצוניות שיכלו לתמוך בטענות המתלוננת – נזרקו והושמדו טרם שמיעת הראיות. מחשבה פורמט לאחר שניתן צו בית משפט למסור את תוכנו וזאת בטענה שפגע בו וירוס.
נטען שלפחות בתקופה של 6 או 7 שנים האחרונות מדי לילה העבירות נעשו בחדר בו ישנו עוד 3 אחים ואחיות במועד העבירה המיוחסת, ואף אחד מהם לא שמע ולא ראה. בנוסף, עדות המתלוננת רווית סתירות מהותיות, שלא נפתרו.
בהתייחס לנאשם ציינה השופטת כי הכחיש באופן חד משמעי את המיוחס לו לכל אורך הדרך. הוא עלה לארץ במאי 97 כשהוא בן 19, ללא ידיעת השפה העברית, הרגיש חוסר בטחון במהלך חקירות המשטרה וסבר שעושים יד אחת נגדו.
יש לכך ביטוי בהתנהגותו. במהלך העימות הנאשם בוכה וחוזר ומציין כי לא עשה מעולם את המיוחס לו. גם בעדותו בבית המשפט הכחיש הנאשם לאורך כל הדרך את המיוחס לו. לא ניתן היה להתרשם כי התנהגותו איננה אמינה, או כי הוא דובר שקר.
בין היתר טענה המתלוננת כי הנאשם היה פולט זרעו בין ירכיה מדי לילה, בתדירות של כל יום, וכי היתה ישנה על מזרון חשוף, ללא סדין.
השופטת ציינה כי אם היה המזרון חשוף לפליטת זרע מדי לילה, במשך 6 או 7 שנים , כל פעם באותה מיטה ובאותו מקום כפי שטענה המתלוננת, בודאי שניתן היה לבצע בדיקת ד.נ.א, בדיקה שלא בוצעה על ידי המאשימה. אומנם נלקחה דגימת ד.נ.א מהנאשם, אך לא השוותה עם ממצא כלשהו.
השופטת הבהירה איפוא, כי התשתית הראייתית שנפרשה מלמדת על קיומו של ספק במעשים המיוחסים לנאשם. ניתן להסיק מהראיות מסקנה המתיישבת עם חפותו שהסתברותה איננה אפסית, אלא ממשית. התמיהות שעולות מגרסתה של המתלוננת וניתוח אנליטי אוביקטיבי של מכלול עדותה מעלים ספק סביר לעניין הרשעתו.
בנוסף, מחדלי החקירה לענין בדיקת הד.נ.א ואי תפיסת המחשב במועד נזקפים לחובת התביעה כשנערך מאזן הראיות ונידונה השאלה האם התביעה הרימה את נטל ההוכחה מעבר לספק סביר.
השופטת הבהירה כי חשוב לציין כי אין בהכרעת הדין אמירה כי דברי המתלוננת הינם דברי שקר. בית המשפט אינו בוחן כליות ולב ואין לו את היכולת לבחון את אשר בנפשה של המתלוננת.
בית המשפט בוחן ראיות שמובאות בפניו ושוקל האם יש במכלול הראיות שהובאו כדי להרים את נטל ההוכחה במשפט הפלילי, מעבר לספק סביר. כפי שבואר בהכרעת הדין הספק כאן בעל משקל כזה שיש בו כדי לזעזע באופן מהותי את המערך העובדתי-נסיבתי כפי שהוצג על-ידי התביעה. על בסיס מסכת הראיות קיימת הסתברות ממשית לחפות הנאשם.
לאור קביעותיה המליצה השופטת למלשטריך-לטר לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וחבריה להרכב האב"ד אלרון והשופט גלעד הצטרפו לקביעותיה ומשכך הוחלט בהתאם לזכותו מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו .
תפ"ח 7540-12-08 ניתן 4.7.10
.JPG)
