סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת השופט יצחק כהן דחה תביעה שהוגשה ע"י תובע יליד 1991 משכם, שנפגע לטענתו מקליע בגבו, במסגרת מבצע צה"לי ללכידת מבוקשים בעיר שכם, מן הטעם כי התובע לא הוכיח במישור העובדתי כי נפגע מאש צה"ל ולמעלה מן הצורך נקבע כי במישור המשפטי המ דובר ב"פעולה מלחמתית" החוסה תחת הגנת החוק.
רקע:
ביום 30.06.2006, חמישה ימים לאחר חטיפתו של החייל גלעד שליט, התרחש בעיר שכם מבצע רחב היקף ללכידת מבוקשים, כשבמהלך האירוע, תפסו מספר מחבלים מחסה בבית הקברות שבעיר וניהלו קרב עם כוחות צה"ל. לטענת התובע במהלך האירוע, הוא נפגע מקליע בגבו, בעת שערך קניות בעיר העתיקה בשכם עם אביו ונקלע לארוע ירי מג'יפ צהל"י, פגיעה אשר בעטיה הגיש תביעה נזיקית נגד משרד הביטחון. התובע הועבר לטיפול רפואי בביה"ח רפידיה בשכם ובהמשך בביה"ח בעמאן, נותח אך בהתאם לנטען ולמרבה הצער, נותר נכה בשיעור של 100%.
התובע טען כי כוחות צה"ל ירו בו שלא כדין, ממניעים זרים, תוך הפרה בוטה של נהלי הפתיחה באש ומבלי שנשקפה להם סכנה כלשהי מהתובע. כן צויין כי מ דובר בפעילות מנוגדת לכל נורמה ויש לראות בה פשע מלחמה, פשע נגד האנושות ומעשה טרור לשמו וכי אף אם כוחות צה"ל ביצעו פעילות מבצעית כלשהי במקום האירוע, הרי שהתרשלו בכך שהתעלמו מנוכחות התובע ואחרים במקום ולא נקטו בזהירות הנדרשת בנסיבות.
המדינה טענה בין היתר, כי דין התביעה להידחות לגופה מאחר והתובעים לא הוכיחו תביעתם, לחילופין דינה להימחק על הסף היות ונזקי התובע ככל שנגרמו, נגרמו ב"פעולה מלחמתית" ,זאת לאור חסינות המדינה" וזכותה להגנה עצמית.
השופט יצחק כהן דחה את התביעה, קבע כי נטל ההוכחה לא הורם ע"י התובעים ולא הוכיחו, כי אש צה"ל היא שפגעה בתובע, באשר גרסתם ועדותם בלתי אמינות מלאות סתירות מתגלגלות ואמירות אי אמת בוטות. לא ניתן לדעת היכן נפגע התובע כאשר קיימת סבירות כי נפגע דווקא מאש המחבלים, וכי מ דובר בהתרחשות בסמוך לבית הקברות, מקום בו התבצרו המחבלים ולא בשוק כנטען.
השופט כהן ציין כי עדויות ההגנה נמצאו מהימנות ביותר בעיניו ובהתאם לעדויות אלה בוצע ירי מסיבי לעבר הכוחות, שאף במהלך פינוי גופת הרוג ע"י כוחות הסהר האדום, לא שככה במסגרתו האש. עדויות ההגנה נתמכות ביומן המבצעים, כאשר אל מול עדויות עקביות אלה ניצבת עדותם הבעייתית וגרסתם ההפכפכה של עדי התביעה כולם.
מעדויות ההגנה שנשמעו בביהמ"ש עולה כי מ דובר בהתבצרות מחבלים בכירים בבית הקברות, ירי ממושך ומאסיבי, שעות ארוכות, קרב של ממש, וכי בנסיבות אלה לא ניתן לקבל את הטענה כי ההתרחשות בשוק, כה קרוב לבית העלמין הייתה שגרתית ותמימה, כנטען.
השופט הוסיף כי במישור המשפטי- נסיבות ירי מאסיבי תוך כדי התבצרות מחבלים וסכנה ברורה לחיי החיילים, הן נסיבות "פעולה מלחמתית", החוסה תחת הגנת החוק ולא ניתן לשלול את העובדה כי התובע נפגע בקרבת בית הקברות, אזור קרב ממושך.
השופט קבע כי בנסיבות, יישאו התובעים בשכ"ט ב"כ הנתבעת ובהוצאותיה כדי סך 25,000 ₪ (כולל).
ת.א. 159/08



.png)
