א 2854/99 פלומבו שמואל נ' אייס ישראל קנה ובנה בע"מ
ביום 2.8.98 נתבקש התובע ע"י מעבידו לתלות שלט בגובה כ-5 מ'. לשם כך הועלה ע"י עובד אחר של הנתבעת, שהפעיל את המלגזה כשהוא עומד על "כלוב" עץ שהותקן על שיניה לגובה כ-4.5 מ'. כשסיים לתלות את השלט, הסתובב התובע, "הכלוב" קרס ועמו נפל גם התובע. הצדדים חלוקים בשאלה אם האירוע המתואר לעיל הינו תאונת דרכים כמשמעה על פי חוק הפלת"ד.
האם האירוע הנדון מהווה ת"ד?
1. על בית המשפט לבחון, כדי לקבוע אם האירוע נכנס בגדר ההגדרה הבסיסית, אם מתקיימים כל אחד מששת התנאים המצטברים כלהלן: 1) מאורע; 2) נזק גוף; 3) עקב; 4) שימוש; 5) ברכב מנועי; 6) למטרות תחבורה.
2. התובע השתמש במלגזה כפיגום או סולם ועל כן גם ארעה התאונה תוך ניסיונו לרדת ממנו. אין הירידה מהמלגזה הופכת אותה לשימוש למטרות תחבורה. לפיכך, המקרה דנן לא נופל בגדר ההגדרה הבסיסית.
3. בענייננו, החזקה החלוטה המרבה היחידה הרלבנטית היא "מאורע שנגרם עקב ניצול הכח המכני של הרכב ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי". בענייננו, לא ניצול הכח המכני של המלגזה הוא "שגרם", משפטית, לתאונה.
כח זה הביא אמנם את התובע למצב שבו הוא נמצא בגובה של כ-4,5 מ' לצורך תליית השלט, אך הפגיעה בתובע באה מנפילתו ארצה עם ה"כלוב" הלא תקין ולא עקב השימוש בכח המנועי של המלגזה, אשר "תרומתה" התמצתה בכך שהתובע הועלה לגובה 4,5 מ'. מכאן שגם בענייננו אין מדובר בתאונת דרכים.
לסיכום,
משתרומתה של המלגזה התמצתה בהרמת התובע לגובה והזזתו מהקיר בלבד ונפילתו נגרמה עקב הסתובבותו על "כלוב" שבור, אין המקרה נכנס גם לגדר החזקה החלוטה המרבה והמסקנה האחת והיחידה היא כי המקרה איננו בגדר תחולתו של חוק הפיצויים ואינו מהווה תאונת דרכים.
.png)
