ת"א 1216/06, אריק גולדיאן נ’ נטו מלינדה בע"מ (עטרה נטו) ואח’

העובדות:


ביום 14.2.06 הגיש המבקש בקשה לאישור התובענה שבפנינו כתובענה ייצוגית וזאת מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"ד- 1984.

 

לפי הנטען בבקשת האישור, המבקש רכש מהמשיבים, במהלך שנת 2006, מוצרי בשר מעובד שבהם שיעור מים העולה על המותר בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג- 1983 ובתקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מועבד), התשנ"ג- 1993, בעוד שעל גבי אריזות מוצרי הבשר צוין כי תכולת המים בבשר אינה עולה על 10% ממשקלו הכולל של הבשר.

 

לעומת זאת, בדיקות שערך המבקש במעבדת בקטוכם בע"מ העלו כי תכולת המים עולה על 15% בחלק מהמוצרים אותם מייצרות הנתבעות.

 

לפיכך, טוען המבקש כי בגין מעשים ומחדלים אלה של המשיבים, קמה לו עילת תביעה מכוח סעיפים 2, 3 ו-4 לחוק הגנת הצרכן. סכום התובענה הייצוגית נאמד בכ- 451,000,000 ₪. סכום התביעה האישית נאמד בכ- 2,682 ₪.

החלטה:


1. התביעה הייצוגית הינה כלי משפטי אשר מטרתו הגנה על האינטרס הציבורי, הגנה זו הוסדרה ע"י המחוקק בחוק תובענות ייצוגיות בצורה של הסדר אחיד ברור ומפורט, החל משנת 2006. תכלית חוק תובענות ייצוגיות, כפי שניתן ללמוד מסעיף המטרה (ס’ 1 לחוק), הינה קביעת כללים אחידים בעניין זכות ההגשה והניהול של תובענות ייצוגיות, כדי לשפר את ההגנה על הזכויות. כלומר, המחוקק חפץ לקדם את אכיפת הדין וההרתעה מפני הפרתו, זכות הגישה לערכאות והאפשרות לסעד הולם לנפגעים תוך ניהול יעיל והוגן של התביעות.

 

כלי משפטי זה נועד על מנת לשרת תובע ייצוגי בשם קבוצה של נפגעים, כאשר נוצרה פגיעה בעלת מכנה משותף לכלל חברי הקבוצה, אשר כל חבר מחברי הקבוצה לא היה מגיש תביעתו באופן אינדיבידואלי.

 

קיים חשש כי כלי משפטי זה ינוצל למטרות סחטנות. לשם כך קבע המחוקק כי בהליך זה, משום היותו חריג, נדרש אישור טרם כניסתו למסלול של הוכחת התביעה לגופה.

 

תפקידו של השופט לסנן ולברור מבין התביעות את אלו אשר ראויות לשמש כתובענות ייצוגיות.


2. השלב הראשון אותו יש לעבור במסגרת החלטה האם יש לאשר תובענה ייצוגית הינו, כי קיים סיכוי להצלחת התביעה.

 

השאלות העומדות לפתחנו הינן האם המשיבים הפרו כלפי חברי הקבוצה את האיסור שבדין להוסיף למוצרי בשר מתוצרתם מים בשיעור העולה על המותר. וכן, האם הם הטעו את חברי הקבוצה ו/או הפרו את חובת הגילוי כלפיהם, בכותבם על אריזות מוצרי הבשר שלהם שכמות המים בו אינה עולה על 10%.

 

 ביהמ"ש סבור כי סבורה כי התשובה לשתי השאלות שלילית.

 

על אף הפגמים הרבים שנתגלו בהליך בדיקות דגימת מוצרי הבשר המעובד, החל מדרך שינוע המוצרים למעבדה ודרך קבלתם שם, ועד לניסוח תוצאות הבדיקות שלא גובו בבדיקות חוזרות שנועדו ליתן תוקף מדעי לתוצאות המעבדה, הרי שמלכתחילה לא הייתה המעבדה מוסמכת כדין בישראל לביצוע בדיקת אחוזי מים בבשר מעובד.

 

יתרה מזו, המעבדה, אינה מוסמכת ליתן חוות דעת משפטית לבית המשפט. הכלל שנקבע בפסיקה הוא, כי מחובתו של עד מומחה להציג- או לפחות להציע להציג- את ניירות העבודה שלו, לרבות הפרטים הכוללים תוצאות בדיקה, צילומים ומסמכים אחרים לבית המשפט, וזאת על מנת שהשופט היושב בדין יוכל לעקוב אחר הליכי הסקת המסקנות שהובילוהו לקביעת אותן המסקנות ובכך לאפשר לשופט להתרשם באופן ישיר מהליכים אלה.

 
בענייננו, עוד בטרם קם הצורך לבחון את המסקנות לגופן, הרי שהנתונים העובדתיים שהיוו את חומר הגלם לצורך קביעת המסקנות מוטלים בספק. לא הונח בפני ביהמ"ש ולו בדל מסמך המאשר כיצד נתקבלו במעבדה מוצרי הבשר, מה הייתה הטמפרטורה של אותם מוצרים ומאיזה נתח בבשר המעובד נלקחו הדגימות.


משכך הם פני הדברים, לא ניתן לקבוע מסקנות בדבר מהימנותן של תוצאות המעבדה ולא ניתן לייחס לאותן תוצאות משקל ראייתי כשל משקלה הראייתי של חוות דעת מומחה.


3. אין מקום לאשר את הבקשה כתובענה ייצוגית, משום חוסר תום ליבו של המבקש. תום ליבו של המבקש שמבקש להיות תובע ייצוגי הוא מן הנדבכים החשובים לשם אישורה של תובענה כתובענה ייצוגית, ועל כן אם יביאו המשיבים ראייה שיש בה כדי להטיל פגם בתום ליבו של המבקש- יעבור לכתפי המבקש נטל הראייה להוכיח כי מתקיים בו התנאי של תום הלב הנדרש. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.