ע"פ 2795/08 , קרני בן-ציון לוי נ' מדינת ישראל
העובדות:
1. מדובר בערעור כנגד גזר-דינו של בית-משפט השלום בו המערער הורשע בשורה של עבירות הנוגעות להפעלת תחנת רדיו בלתי-חוקית (פיראטית) בשם "קול המזרח", שם שימש כשדר, כעורך מוסיקלי וכאחראי על הצבת המשדרים.
2. ביום 4.11.08, נגזר דינו של המערער לשלושה חודשי מאסר בפועל (בניכוי שמונה ימי מעצר), ולהפעלה של שלושה עונשי מאסר על-תנאי, בני שישה חודשים כל אחד, כאשר שניים מהמאסרים המותנים המופעלים מצטברים למאסר המוטל, ואחד מהם – חופף לו. בסך הכל, נגזר, אפוא, על המערער מאסר לתקופה של חמישה-עשר חודשים.
כן נידון המערער למאסר על-תנאי של ארבעה חודשים, לבל יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר עבירה מן העבירות שבהן הורשע.
ההכרעה:
1. העבירות דנן, של קיום שידורים ותחנת רדיו ללא רישיון, שימוש בתדרי רדיו שלא בהתאם להועדת התדרים והקצאתם, והפעלת מכשיר טלגרף תוך סיכון ברשלנות של כלי טיס – הִנן חמורות.
2. הסדרת תחום התקשורת האלקטרונית בחקיקה מונחית משני טעמים עיקריים: הטעם הראשון הנו טכני בעיקרו, ונובע מהיות תדרי השידורים האלחוטיים משאב ציבורי מוגבל, ומהעובדה שמדינת ישראל סובלת ממצוקת תדרי רדיו פנויים, שאינה מאפשרת מדיניות של "שמים פתוחים" בתחום השידור.
הטעם השני הוא מהותי-תוכני, ועיקרו – הבטחת פלורליזם תקשורתי, תוך שמירה על עקרונות יסוד.
3. תחנות הרדיו הפיראטיות "גוזלות" תדרי שידור שהם משאב ציבורי מוגבל. הן מסֵבות לציבור נזקים בהיבטים תקשורתיים, כלכליים ובטיחותיים, וכן גורמות לפגיעה באמון הציבור בשלטון החוק.
4. בהיבט התקשורתי-הטכני, עלולים השידורים הבלתי חוקיים לגרום הפרעות לשידורי תחנות חוקיות ולבעלי רישיונות לשימוש בתדרי רדיו; ובפרט כשציוד השידור נעדר רישוי ופיקוח. בהיבט הבטיחותי, עלולים השידורים הפיראטיים – בעשותם שימוש לא מבוקר ובלתי מורשה בתדרים – להפריע לתקשורת עם כלי טיס, כפי שאירע במקרה שלפנינו, וכן לשבש את התקשורת של רשויות הביטחון.
5. סיכונים בטיחותיים נוספים הנשקפים ממשדרי רדיו בלתי חוקיים, הנם בתחומים הנדסיים, שכן תחנות רדיו פיראטיות אינן נתונות תחת חובת הפיקוח והמעקב בהיבט של עמידה בתקנים הבטיחותיים לרבות תקני קרינה.
6. בהיבט הכלכלי, משיגה התחנה הפיראטית יתרון בלתי הוגן על-פני גורמים המכבדים את החוק והנושאים בנטליו. הזכיינים החוקיים נושאים, בין-השאר, בעול הכספי של עלויות השתתפות במכרז, דמי זיכיון שנתיים, תמלוגים לקופת המדינה ואגרות רישוי תדרים.
7. מן הראוי להטיל בגין העבירות של קיום שידורי רדיו בלתי חוקיים עונשים משמעותיים של מאסר בפועל וכן קנסות כבדים, זאת לשם הרתעה אפקטיבית – אינדיבידואלית וכללית.
8. יש לראות בחומרה את מעשיו של המערער, שעה שנטל חלק פעיל בהפעלת תחנת רדיו פיראטית בתקופה ממושכת של כשבע שנים.
9. העבירות ונסיבות ביצוען הצדיקו הטלת מאסר בפועל, ואף לתקופה ממושכת מזו של שלושה חודשים שהוטלה על-ידי הערכאה קמא, וכן חייבו הפעלתם של המאסרים על-תנאי.
10. בשל התוצאה הסופית הנראית חורגת ממתחם ההלימה בעבירות דנן, זאת בעיקר על-רקע הענישה הקלה יחסית עד כה – מחד גיסא, והצורך בהחמרה הדרגתית באופן מידתי – מאידך גיסא, יש להקל במעט בעונשו של המערער, בכל הנוגע להוראה בדבר אופן הצטברות המאסרים על-תנאי המופעלים.
11. תקופה של תשעה חודשים מהמאסרים על-תנאי המופעלים (במקום שנים-עשר על-פי קביעת בית-משפט קמא) תצטבר למאסר המוטל, ויתר המאסרים על-תנאי ירוצו בחופף, כך שתקופת הכליאה הכוללת תעמוד על שנה (חלף חמישה-עשר חודשים לפי פסק-הדין של הערכאה הדיונית). המאסר על-תנאי יוותר על כנו.
עודכן ב: 31/08/2011
.JPG)
