מות העובד מהרעלת אלכוהול תעשייתי מסוג מתנול

ת"א 1863/04, עזבון המנוח יבגני גולובין ז"ל ואח' נ' יפרח משה ואח'

העובדות:

1. המנוח, יליד 14.5.1960, עלה לארץ עם משפחתו מאוקראינה בשנת 1993; לאחר שעבר בארץ קורסים והשתלמויות במקצוע הרתכות בו עסק בארץ מולדתו, הוסמך בשנת 1998 כרתך ע"י משרד העבודה והרווחה.

בשנת 2001 התקבל המנוח לעבודה בחברת כח אדם (להלן גם: "חברת מתמיד"), אשר הנתבע 1 משמש כמנהלה וכאחד מבעליה.

2. ביום 18.7.01 שלחה חברת מתמיד את המנוח לעבוד כפועל ייצור במשמרות לילה במפעל של הנתבעת 4 (להלן גם: "חברת דפרון"), אשר הנתבע 3 משמש אצלה כמנהל ייצור.

במהלך כל אותו היום שהה המנוח לבדו בביתו עד לשובה של רעייתו מעבודתה.

בשעה 22:30 לערך, הבחינה שהמנוח איבד את הכרתו והזמינה אמבולנס אשר פינה אותו לבית חולים.

המנוח נפטר בבית החולים מהרעלת מתנול שנמצא בגופו.

החלטה:

3. חברת כח אדם המגייסת עובד ודואגת להשמתו בעבודה אצל חברה אחרת, אינה משתחררת כליל מהחובות המוטלות על מעביד כלפי עובדו, וחלה עליה חובת זהירות מושגית לדאוג כי העובד יישלח למקום עבודה אשר יש בו תנאי בטיחות מינימאליים.

4. בנסיבות העניין, בהן השמת המנוח לעבודה במפעל נעשתה בידיעה כללית שמדובר במפעל מסודר שקיימים בו נהלי בטיחות, חברת המתמיד והנתבע 1 ששלחו את המנוח לעבודה במפעל, לא היו יכולים ו/או צריכים לצפות התרחשותה של פגיעה במנוח כתוצאה משתיית מתנול, פעולה שאינה כרוכה בכל צורה, ישירה או עקיפה, במהות התפקיד לשמו הוא נשלח לעבוד במפעל, קרי אריזת מחברות בקופסאות קרטון.

5. חברת דפרון כמעבידתו של המנוח, חבה חובת זהירות מושגית כלפיו, להגן עליו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה או בתהליך העבודה, העלולים לפגוע בגופו ובחייו, אשר מעביד סביר יכול וחייב היה לצפותם מראש.

המעביד אינו יוצא ידי חובתו באספקת אמצעים מגינים והעברת ההדרכה; עליו לפקח גם באופן יעיל על בצוע ומלוי ראוי של כל ההנחיות.

6. הנתבעים 3-4 היו יכולים וצריכים לצפות סיכון של פגיעה גופנית במנוח עקב שתיית המתנול.

גם אם המנוח לא נדרש לעבוד באופן ישיר או עקיף עם חומרים מסוכנים, עצם הימצאות חומר המתנול הרעיל במיכלים בקרבת מקום, כאשר למנוח גישה חופשית אל המיכלים והם אינם נעולים תחת מנעול ובריח, מבלי שהועברה לו הדרכה מינימאלית בדבר מסוכנותו ורעילותו של החומר, - כל אלה מקימים חובת זהירות קונקרטית.

7. הנתבעים 3-4 לא קיימו את החובות הסטטוטוריות המוטלות עליהם שנועדו להגן על בטחונו ובריאותו של המנוח.

הנתבעים 3-4 אחראים ברשלנות לנזקו של המנוח שנגרם עקב ההרעלה בה לקה כתוצאה משתיית המתנול במפעל הנתבעת 4.

8. במערכת של יחסי עובד-מעביד ממעטים בתי המשפט להטיל על עובד אחריות בגין רשלנות תורמת; זאת מכיוון שהמעביד נתפס כמי שמוטלת עליו החובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים הדרושים לשמירה על ביטחונם של עובדיו בעת עבודתם.