כפי שידוע בשער בת רבים, מי שנוהג במצב שכרות עלול לקבל עונש חמור ביותר גם אם לא גרם לתאונה, וקל וחומר אם גרם לתאונה.

 

במקרה זה הוא צפוי אף למאסר ממושך, במיוחד עם גרם הוא לתאונה קטלנית.

 

 

יש לשים לב ששכרות בלבד אינה עבירה. כלומר, אם אדם משתכר כלוט ולא עבר שום עבירה במצבו זה, אין הוא אשם בדבר.

 

 

מנגד, לפי תקנות התעבורה, אם אדם שיכור רק מניע את רכבו ולא מזיזי אותו לגמרי, בכל זאת הוא אשם בעבירה של נהיגה בשכרות. והכוונה לתקנה 169 ב' לתקנות התעבורה.

 

 

יתכן, וניתן לטעון שתקנה זו חורגת מהסמכות שפקודת התעבורה נתנה. כידוע, השר מתקין תקנות לפי הסמכות שניתנה לו בחוק של הכנסת. ואם פקודת התעבורה לא קבעה הלכה כזו שמי שלא נוהג מואשם בעבירת נהיגה, ייתכן וניתן לטעון שהתקנה חורגת מסמכות, מה שנקרא בלועזית "אולטרא וירס" ולכן, בטלה הינה.

 

 

ניתן ללמוד גזירה שווה ממקרה אחר של שכרות. ממקרה בו אדם שוהה בחברת קטינים כשהוא שיכור, אך לא מבצע שום עבירה.

 

 

למרות זאת שהינו במצב של שכרות שלא יכול לדאוג לאותם חסרי ישע או אף לפגוע בהם, טרם הועמד מישהו לדין בגין עבירה זו במקרה כזה. מדובר בסעיף 337 לחוק העונשין המטיל אחריות למי שחייב לדאוג לחסר ישע ולא עושה כן. למרות כל זאת, למיטב ידיעתי לא הועמד לדין אדם בארץ בגין זאת ששהה ליד קטין כשהוא במצב של שכרות.

 

 

יש סעיף נוסף ודי דומה, הוא סעיף 362 שמטיל אחריות פלילית למי שצריך לדאוג לצורכי קטין ולא עושה כן. גם כאן, איש לא הועמד לדין בגלל שהיה שיכור בנוכחות קטין.

 

 

לכן, לכאורה יש מקום לטעון שמי שמניע את הרכב שלו ולא מסיע אותו לשום כיוון, למשל, לצורך הפעלת האוורור ברכב, לא עובר עבירה.


 


עודכן ב: 14/11/2012