תצהיר הוא עדות בכתב שנמסרת בבית משפט או לפני רשויות אחרות, בהתאם לדרישתן.

 

 

עורך הדין מכין את התצהיר בהתאם לעובדות שמוסר הלקוח. עוה"ד מזהיר את המצהיר שעליו לומר אמת אחרת יהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק, והלקוח חותם על התצהיר לפני עוה"ד. עוה"ד מאשר בכתב על התצהיר שהזהיר את הלקוח וזיהה אותו.

 

 

בעקבות חידושי הטכנולוגיה ניתן היום לקבל תצהיר גם בשיחת וידיאו, באינטרנט. המצהיר ועוה"ד ניצבים מול מצלמות אינטרנט ומשוחחים בטלפון אנטרנטי.האזהרה החתימה וזיהוי המצהיר נעשות במהלך השיחה. אחר כך הלקוח יכול לשלוח בפקס או במייל את התצהיר לעוה"ד, והלה מאשר עליו שהזהיר את המצהיר, וזיהה אותו.

 

 

לפני מס' שנים החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, שעו"ד לא רשאי להחתים מצהיר בשיחת וידיאו שכן יש בכך הטעיית ביהמ"ש. חוות הדעת הזאת חוזרת ונשנית בבטאונים מקצועיים של הלשכה ויש ועדות אתיקה מחוזיות שאימצו אותה ועו"ד שינהג אחרת עלול לעמוד לדין משמעתי.

 

 

ייאמר מיד שמדובר בחוות דעת קשה שלא מתיישבת עם הקידמה הטכנולוגית. היא מקשה על עבודת עורכי דין שלקוחותיהם נמצאים בחו"ל או במרחק רב מהם. היא מקשה גם על המצהירים עצמם. אם המצהיר נמצא בחו"ל עליו לגשת לקונסול ולחתום על תצהיר או להגיע במיוחד למשרדו של עוה"ד. מדובר בחות דעת שהציבור אינו יכול לעמוד בה, והשאלה הנשאלת אם חוות הדעת נכונה.

 

 

ראשית, חוות הדעת ניתנה על בסיס עובדות מסויימות וספק אם הכוונה היתה לאיסור גורף. במקרה שנדון לפני הועדה, עורכת הדין הנלונה החתימה לקוחות בשיחת וידיאו אך ככל הנראה לא ציינה את הדבר בתצהיר. קרוב לוודאי שהיא רשמה אישור סטנדרטי שהמצהירים התייצבו לפניה והיא אישרה את חתימתם. זה לא נאמר מפורשות בחוות הדעת אבל כך משתמע. כנראה שלכך התכוונה ועדת האתיקה כשקבעה שיש בכך הטעיית ביהמ"ש.

 

 

שנית, אין שום מניעה חוקית להחתים מצהיר בשיחת וידיאו, בלי קשר למה שקבעה הועדה.

 

 

ס' 15 לפקודת הראיות קובע שניתן למסור תצהיר אם המצהיר הוזהר שעליו לומר אמת. את האזהרה יכול למסור עו"ד.

 

 

כללי האתיקה נועדו להבטיח שעו"ד יבצע את תפקידו על פי החוק, בדרך ראויה. עליו לוודא שהוא מזהיר את המצהיר ולא אדם אחר. לכן עליו לוודא את זהותו ולראותו פנים אל פנים. כל הדרישות הללו יכולות להתקיים בשיחת וידיאו.

 

 

יצוין שועדת האתיקה של מחוז ת"א החליטה שמותר לזהות מצהיר בשיחת וידיאו בתנאי שעוה"ד אישר בשולי התצהיר, שכך זיהה את המצהיר. אכן אין בכך הטעיית ביהמ"ש. ולכן או שחוות הדעת של ועדת האתיקה המרכזית לא הובנה כראוי או שהיא מוטעית לגופה.

 

 

ולבסוף לשכת עורכי הדין עצמה המליצה לשנות את כללי האתיקה ולאפשר זיהוי מצהיר בשיחת וידיאו (פורסם בגלובס).

 

במצב זה קשה לראות כיצד עו"ד שמחתים מצהיר, בשיחת וידיאו , מטעה את בית המשפט.
 

 


עודכן ב: 20/04/2011