מאה אלף שקלים הם לרובנו לא מעט כסף. אבל מה לא עושים כדי לנסוע לרבי נחמן מאומן בראש השנה!


המחירים המטורפים של כרטיסי הטיסה לאומן לקראת ראש השנה האחרון, עדיין לא הגיעו לרף הזה, למרות שנראה שסוכני הנסיעות שואפים לשם. גם לא מדובר ברכישת כרטיס בשוק האפור, אך יש לפחות אדם אחד, גבר בשנות העשרים לחייו, שהיה מוכן השנה להקריב מאה אלף שקלים כדי לפקוד את קברו של רבי נחמן מברסלב בראש השנה.


מבלי להיכנס לעצם הוויכוח ביחס לנסיעה לאומן בראש השנה, אין ספק שמדובר בטרנד הולך וגדל. על פי חלק מההערכות מדובר בכ- 70,000 ישראלים, חרדים, דתיים וחילוניים, שבוחרים לטוס לחגוג שם את ראש השנה וכנראה שמוכנים לשלם על כך גם הרבה כסף. כמה הרבה? נראה שהפעם נשבר שיא חדש.


אשתך מתנגדת? כנראה שלא תיסע


לא פעם נשים מתנגדות לנסיעת הבעלים שלהן לחו"ל בחג, במיוחד כאשר הן צריכות להישאר לבד עם הילדים. אך מה קורה כאשר אין ילדים ומדובר בבני זוג לשעבר?


אפרת וישראל (שמות בדויים), בני זוג, ללא ילדים, בשנות העשרים לחייהם, תושבי ירושלים, נישאו זה לזו לפני כשלוש שנים. אלא שבאופן מפתיע, באחת משבתות הקיץ האחרון, ארז ישראל מעט חפצים ועזב את הבית.


אפרת שחשבה כי מדובר בעזיבה זמנית, נסעה תחילה להוריה בדרום הארץ, אולם לאחר מספר ימים כשביקשה לחזור לבית המשותף, גילתה שישראל החליף את המנעול והוא מסרב לאפשר לה לחזור להתגורר בו.


פגועה עד עמקי נשמתה, פנתה אפרת למשרדי על מנת למצות את זכויותיה ואת האפשרות לשקם את חיי הנישואין שלה, הגשנו לבית הדין הרבני בירושלים תביעה לשלום בית ותביעה למזונות אישה. יחד עם התביעות, הגשנו בקשה לעכב את יציאתו של בן הזוג מהארץ, תוך טענה שקיים חשש שהוא יעזוב את הארץ, כדי להימנע מתשלום דמי מזונות ואולי גם על מנת לחמוק ממתן גט לאשתו, אם וכאשר יצטרכו הצדדים להתגרש.


בית הדין נענה לבקשה והטיל על הבעל צו עיכוב יציאה מהארץ לפרק זמן של שנה, אולם עם התקרב חג ראש השנה, פנה הבעל לבית הדין והגיש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה בטענה שהוא רוצה לטוס לאומן על מנת לחגוג שם את ראש השנה, כפי שנהג לעשות כל שנה ואף רכש לצורך כך כרטיס טיסה. האישה, כאמור, התנגדה בכל תוקף.


הטיעונים המשפטיים


תחילה ביקש הבעל לטעון כי כלל לא קיים חשש לעיגונה של האישה ואף ביקש להפקיד גט. האישה טענה מנגד, שגם אם לא קיים חשש שהבעל יעגן אותה, היא זכאית למזונות אישה. כמו כן, כל עוד לא הוכח אחרת, היא זכאית גם לדמי כתובה.


לכן דרשה האישה, כתנאי מוקדם להתרת נסיעתו של הבעל לחו"ל, לחייב אותו להפקיד את שווי הכתובה שלה וסכום מזונות שיכול להספיק לה לשנה. מנגד, טען הבעל כי האישה אינה זכאית למזונות ולכתובה, שכן היא עזבה מרצונה את הבית וסירבה לניסיון שלו לשקם את יחסיהם ולשוב לשלום בית. כמובן שהאישה הכחישה זאת ואף הציגה תמליל שיחה שבו שומעים אותה מתחננת לחזור לבית.


בית הדין דחה את טענותיו של הבעל וקיבל את דרישתה של האישה להפקדת בטוחה שממנה תוכל האישה לגבות את דמי המזונות והכתובה אם הבעל לא יחזור לארץ. הבעל ניסה את כוחו וביקש לשעבד נכס השייך לחבר, אך בדיקה שערכתי עבורה העלתה כי מדובר בנכס שמשועבד לבנק בגלל חוב משכנתא.


אמנם צו עיכוב יציאה מהארץ הוא סנקציה אזרחית אך כאשר מדובר בנושאים המצויים בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, דוגמת גירושין וכתובה, העניין הופך לסכסוך הלכתי סבוך, שבו מכריעים הדיינים על פי ההלכה היהודית, כמובן תוך התייחסות להוראות החוק, לרבות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. גם חובתו של הבעל לזון את אשתו היא חלק מחובות הנישואין הדתיים ובאופן זה מתייחסים אליו דייני בית הדין.


בתי הדין לא לוקחים סיכון


לאחר דין ודברים ארוך, הורה בית הדין, ימים ספורים לפני החג, על ביטול הצו, אך לא לפני שהבעל הפקיד 100,000 ש"ח בצ'ק בנקאי, להבטחת דמי המזונות, עד לחזרתו לארץ. כמו כן, על מנת למנוע אפשרות שהבעל ייעלם ויסרב לתת גט, הורה בית הדין על הפקדת שטר "כתבו ותנו" (מינוי שבו מורה הבעל לבית הדין לתת גט לאשתו, אם לא ישוב לארץ). מה לא עושים כדי לנסוע לרבנו!