נשאלת השאלה מה הזכויות והחובות של כל צד להסכם, כאשר לאחר חתימת ההסכם החל מצב מלחמתי כלשהו, בין אם מדובר במלחמה, מבצע או מערכה ובעקבות המצב המלחמתי נמנע מצד מסוים מלקיים את ההסכם.
הסכם יכול להיות הסכם מפורש (מקרקעין, התקשרות וכד') או אף ברכישת מוצר ואפילו ברכישת כרטיסי טיסה.
החובות והזכויות של הסכמים וחוזים עולות מחוקי החוזים למיניהם, חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973- יקרא מעתה חוק החוזים, חוק החוזים(תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א – 1970- יקרא מעתה חוק החוזים תרופות וכן חוקים נוספים אחרים.
סעיף החוק העיקרי הוא סעיף 18 לחוק החוזים תרופות, הנוגע לסיכול חוזה, הקובע שסיכול חוזה הוא מצב בו נמנעה האפשרות של צד מסוים לקיום ההסכם, כאשר הצד המפר לא ידע או לא יכול היה לדעת מראש שלא יוכל לקיים את ההסכם ואף לא יכול היה למנוע את ההפרה.
נראה אם כן, כי למפר אשר לא קיים את הוראות ההסכם כתוצאה מהמצב המלחמתי, קיימת הגנה ראויה וכי לא ניתן יהיה לחייבו בנזקים או בפיצוי כלפי הצד הנפגע. כמובן שלא כך הדבר שכן בתי המשפט פירשו כלל זה לחומרה כלפי המפר, וקבעו ש"בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל", כלומר בישראל מלחמה היא דבר צפוי ולכן לא ניתן להסתמך על טענה זו כטענת הגנה.
אם כן מהי ההגנה ומתי באמת ניתן יהיה לקבוע שעל צד מסוים תחול הגנה בזמן שלא יכול היה לקיים את ההסכם?
בשנים האחרונות קיימת פנייה לסעיף 39 לחוק החוזים, לפיו בקיום חוזה יש לפעול בתום לב ובדרך מקובלת, דהיינו על הצד הנפגע להבין את נסיבות העניין ולהבין כי קיומו של ההסכם לא אפשרי או אפשרי בתנאים אחרים במצב המלחמתי.
כמו כן, בשנים האחרונות קיים שינוי תפיסה משפטית, מדרישת "הצפוי" הקיים בדיני הסיכול לדרישה של "היקף הסיכון", כלומר בשיקולים שנשקלים, מעניקים בתי המשפט שיקול נכבד אם בנסיבות הסיכון יכול היה הצד המפר לקיים את ההסכם או האם קיים אותו במידה המיטבית ביותר שיכול היה לקיים.
"גישה נוקשה זו אינה תואמת מגמות מודרניות ליברליות, המשתקפות בגזרות אחרות של דיני החוזים, והתעורר מזמן הצורך בהמרתה בגישה פתוחה וגמישה יותר.... במקביל ובנוסף התגבשה דעה שלפיה השאלה איננה האם ניתן לצפות אירוע מסכל זה או אחר, אלא האם התכוונו הצדדים להתנות על תוצאותיו המשפטיות של אירוע זה ולקבוע הסדר שונה, דיספוזיטיבי לגבי אירוע בלתי צפוי. על-פי דעה זו, שתבוא לידי ביטוי בחוק דיני ממונות, יחליף מבחן הסיכון.. את מבחן הצפיות"
כיצד נקבע מי הפר את ההסכם?
כך לדוגמא עלתה בפני בית המשפט סוגיה שלצדדים להסכם, מצד אחד בעלים של גן ילדים פרטי ללא חדר מוגן ומנגד הורי ילדים. כאשר בזמן מלחמת לבנון השנייה, נסגר הגן לאור היעדר חדר ממוגן. מאוחר יותר הועבר הגן למיקום אחר עם חדר ממוגן, כאשר בשלב זה נמנעו ההורים מלשלוח את ילדיהם ונמנעו מלשלם בגין אותה תקופה, עלתה השאלה מי הפר את ההסכם?
במקרה זה מצא בית המשפט לנכון לדחות את תביעת בעלי גן הילדים, נימוקי בית המשפט היו כי על בעלי גן הילדים היה להתקין חדר ממוגן ובכך למנוע את ההפרה וכי בכל מקרה על בעלי גן הילדים היה לנהוג בתום לב.
במקרה של ביטול טיסה כדומה לתופעה שבמבצע "צוק איתן" על ידי חברות התעופה הבינלאומיות, יש לפעול בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב—2012 – יקרא מעתה חוק התעופה, ולא לפי דיני הסיכול שבהוראות חוק החוזים תרופות.
בחוק התעופה קיימת חובה על חברת התעופה להשיב את כל הסכומים ששולמו על ידי הנוסע או על לחלופין על חברת התעופה לאפשר לנוסע מועד טיסה חלופי המקובל על הנוסע. בנוסף לכך חייבות חברות התעופה בתשלום פיצוי של עד כ- 3,000 שקלים לנוסע בגין הוצאות נוספות שנגרמו לו.
אם כן כאשר נחתם הסכם והחל מצב מלחמתי, על כל צד לשקול באופן מקיף את כל השיקולים האפשריים, לרבות הסיכון הקיים בקיום ההסכם. לדוגמא חקלאי אשר אמור לעבד חלקותיו הנמצאות בסמוך לאזור הלחימה יהיה ככל הנראה פטור מביצוע ההסכם אלא אם הייתה לו אפשרות לדעת כי תיתכן בוודאות אפשרית, לחימה באזור בעתיד הקרוב אך נמנע מלבצע פעולות להקטנת הנזק (קטיף מוקדם, זריעה מוקדמת וכדומה) כאשר מנגד ככל ועבודת החקלאי מרוחקת מאזור הלחימה והמצב המלחמתי אינו בעל משמעות "סיכונית" כלפיו, הרי שלא יוכל לטעון לסיכול חוזה או לחוסר תום לב של הצד שכנגד.
גם לצד הנפגע חובות רבים, והעיקרי שבהם הוא חובת תום הלב, דהיינו נפגע, העומד על ביצוע דווקני של החוזה, על אף השינוי המהותי שחל בו בשל נסיבות חיצוניות, אינו נוהג בתום לב. על הנפגע להתחשב בסיכון הקיים למפר ובנסיבות העניין.
לאחרונה הוצעה גישה מתקדמת לפיה יש לראות במצב מלחמתי כ"אירוע משהה" כלומר זהו מקרה בו שני הצדדים אינם יכולים לקיים את ההסכם וחובת תום הלב קיימת אצל שניהם בו זמנית, במקרה זה רשאים הצדדים שלא לקיים חיוביהם על פי החוזה במהלך תקופת התרחשות המצב המלחמתי וקיים מקום לפטור את שני הצדדים מלמלא את תנאי ההסכם.
עודכן ב: 28/07/2014