מוסד הנישואין המונוגאמיים הוא מיסודות המשטר החברתי שלנו. החוקק קבע כי העבירה של ריבוי נישואין הינה חמורה על פי מהותה, שכן עונש של עד חמש שנות מאסר צפוי למי שעובר עבירה זו.
עבירת ריבוי נישואין עפ"י חוק העונשין קובעת כך:
" נשוי הנושא אישה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם- מאסר חמש שנים ".
תכלית החוק הינה למנוע אנדרלמוסיה בכל הנוגע למוסד הנישואין במדינה.
אם זאת, חוק העונשין מאפשר מצב של נישואין לאישה שנייה בהתקיימם תנאים מסוימים.
כך, החוק מאפשר נישואין שניים אם בית-הדין הדתי המוסמך התיר זאת, עקב חוסר יכולת להפקיע את הנישואין הראשונים.
במצב אחר, החוק קובע כי אדם שנישואי אישה שנייה הותרו לו כדין בתוקף פסק דין סופי של בית דין דתי (לא רבני) מוסמך, בגין מחלת נפש של בן הזוג מנישואיו הראשונים או העדרו בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים.
מה הדין לגבי נישואין ראשונים אשר נערכו במדינה אחרת או שנערכו עפ"י דין דתי אחר?
החוק קובע מפורשות כי לצורך עבירת ריבוי נישואין, זוג נחשב לנשוי אם הנישואין הקודמים היו תקפים לפי דין המדינה שבה נערכו או לפי הדין הדתי שעל פיו נערכו.
בית המשפט העליון קבע את מדיניות הענישה בעבירה זו והתבטא יותר מפעם אחת , כי הענישה במקרה כזה צריכה להיות מאסר בפועל כדי שתשמש הרתעה גם לרבים.
ואלו דבריו של בית המשפט העליון לגבי מידת העונש שיש להשית על מי שמורשע בעבירה של ריבוי נישואין:
"כבר נאמר לא פעם שמוסד הנישואין המונוגאמיים הוא מיסודות המשטר החברתי שלנו שכזה יש להגן עליו הגנה יעילה גם בעזרת הסנקציות שמעמיד החוק הפלילי , מכאן ההכרח להרתיע עבריינים בכוח מפני פריצת גדר זו היכול להתמלא אך ורק בהטלת עונשי מאסר ממשיים לתקופות מהותיות. "
" עונש של 5 חודשי מאסר על עבירת ביגמיה הוא על פניו קל וכפי שכבר נאמר יש לעקור את הנוהג של ריבוי נשים ועל כן גם נהגנו כרגיל (אם כי היה מקרה חריג פה ושם) לפסוק עונשי מאסר שיש לרצותם בפועל, דהיינו, מעל לשלושה חודשים. "
" מוסד הנישואין המונוגאמיים הוא מיסודות המשטר החברתי שלנו ובתור שכזה הוא מוגן גם בסנקציות של החוק הפלילי כולל מאסר עד חמש שנים ואשר לערך המרתיע של עונשי מאסר כפי שהוטלו ואושרו בעבר הרי לא רק בנאשם העומד לדין מדובר אלא בעיקר בצורך להרתיע אחרים שלא יעשו כמוהו פן תיווצר אנדרלמוסיה בכל הנוגע למוסד הנישואין במדינה... לעונש מאסר על תנאי בוודאי אין כל ערך על עבירה כזאת. "
באחד המקרים אשר נידונו בית משפט, תואר בכתב אישום כי הנאשם בן הדת המוסלמית, נישא בהתאם לדין השרעי, ביום 20.7.1995 אישה ראשונה בת הדת המוסלמית.
ביום 30.6.1998 ערך הנאשם עם אישה שנייה חוזה נישואין, בהתאם לדין השרעי, על אף שהיה נשוי באותה עת לאישה אחרת.
ביום 22.7.1998 פנה הנאשם לבית הדין השרעי בעכו בבקשה ליתן תוקף לנישואין עם האישה השנייה ובית הדין נעתר לבקשתו והכיר בנישואיו אלה.
הנאשם טען כי על פי הדת המוסלמית ניתן לשאת עד ארבע נשים ורק עקב ההליכים המשפטיים בגין האישום בעבירה זו, נודע לנאשם על השלכות הנישואין השניים מבחינת החוק הפלילי של המדינה.
הוסיף הנאשם והסביר כי, הנישואים השניים נעשו בהסכמתה של האישה הראשונה על רקע העדר האפשרות של האישה הראשונה מפאת בעיה פיזיולוגית, להביא ילדים.
בית המשפט פסק כי הנאשם נשא את אשתו השנייה, על אף שהיה נשוי באותה עת לאישה אחרת והרשיע את הנאשם בעבירה של ריבוי נישואין.
לגבי מידת העונש בית המשפט ציין כך:
" העבירה של ריבוי נישואין הינה חמורה על פי מהותה, המחוקק קבע בגינה עונש של חמש שנות מאסר בפועל.
בית המשפט העליון קבע את מדיניות הענישה בעבירה זו והתבטא יותר מפעם אחת, כי הענישה במקרה כזה צריכה להיות מאסר בפועל כדי שתשמש הרתעה גם לרבים.
משנקבע, כי מוסד הנישואין המונוגאמיים הוא מיסודות המשטר החברתי שלנו, שומה על בתי המשפט להגן עליו באמצעות סנקציה פלילית חמורה.
מעבר לזאת, לא אוכל לקבל את הנטען בדבר נסיבות העבירה כהצדקה לביצוע העבירה .
יחד עם זאת, ובכל הנוגע לנסיבות לכאורה לעבירה, יש בפני טעם המשפיע על שיקולי הענישה ולהקל בעונשו של הנאשם. "
בית המשפט גזר את דינו של הנאשם לעונש מאסר בפועל לתקופה של חמישה חודשים.
עודכן ב: 06/12/2016
.JPG)
