מעצר בטרם הגשת כ"א (מעצר ימים)
לשוטר קיימת סמכות לעצור אדם ללא צו של שופט למשך 24 שעות כשמדובר בבגיר וב12 שעות שמדובר בקטין מתחת לגיל 14, כאשר יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה מסוג עוון או פשע ואם התקיימה אחת מעילות המעצר המופיעות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים).
יסוד סביר לחשד נבחן עפ"י אמת מידה אובייקטיבית. לפי הפסיקה השוטר נדרש לשקול את כל הנסיבות שלפניו, ואם לנוכח כל הנסיבות מצטיירת בעיניו תמונה לאורה היה אדם בר דעת רגיל מגבש חשד, הרי נוצר בכך יסוד סביר לחשדו, והוא רשאי לעצור את אותו אדם. האמונה צריכה להיות סבירה, ואם החשד הוא בגדר ניחוש או תחושה שאינה מסתייעת בעובדות או בנסיבות, הפסיקה אומרת שאין די בכך.
עילת מעצר יכולה להיות כל אחת מהעילות הבאות: עילת מסוכנות- החשוד עלול לסכן את בטחונו של האדם, בטחון הציבור, בטחון המדינה בשל ביצוע אותה העבירה. מדובר בהסתברות בדרגה של 'קרוב לוודאי' שהחשוד יפגע בערכים הללו של בטחון המדינה או ביטחון הציבור.
יש לשים לב כי מבחן זה הוא מבחן סובייקטיבי של השוטר. חשש לאי הופעה לחקירה- השוטר חושש כי האדם לא יתייצב לחקירה או שקיימת חקירה והחשוד לא התייצב אליה.
חשש לשיבוש הליכי משפט- חשד שאם ישוחרר עתה החשוד הוא יכול להשפיע על עדים. חשש לקיומו של סיכון לביטחון המדינה, בטחון הציבור או ביטחונו של אדם אחר- זוהי עילת סל של מסוכנות שלא נלמדת מתוך המעשה עצמו. מסוכנות הנלמדת מחומרת העבירה - עבירות שדינן מיתה או מאסר עולם, עבירות ביטחון, עבירה לפי פק' הסמים המסוכנים למעט שימוש בסם לצריכה עצמית, עבירת אלימות חמורה או שנעשתה באכזריות תוך שימוש בנשק חם או קר ועבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותה בחוק למניעת אלימות במשפחה.
הפרת תנאי שחרור בערובה או הימלטות מן הדין או בריחה ממשמורת- כאשר יש לשוטר יסוד סביר להניח כי אותו אדם נמלט ממשמורת חוקית, הפר תנאי שחרור, עומד להימלט מן הדין.
לשוטר בעל סמכות לעצור, יש גם סמכות לשימוש בכל אמצעי סביר הדרוש לביצוע מעצר, וזאת רק אם החשוד מתנגד או מנסה להתחמק מהשוטר. לשוטר העוצר יש גם את הסמכות לתפוס את כלי ששימש לביוצע מעשה תקיפה וכן לערוך חיפוש בבגדים או בכלים.
ברגע ששוטר עצר חשוד ללא צו, עליו להביא אותו ללא דיחוי לתחנת המשטרה, לקצין הממונה שיחליט אם להמשיך את מעצרו של החשוד או אם לשחרר את החשוד, בין אם בתנאים ובין אם לא. הקצין יכול להשאיר את החשוד במעצר במשך 24 שעות (מרגע שהוא נעצר), ולהחליט אם להביאו בפני שופט על מנת להאריך את מעצרו של החשוד. אם קצין המשטרה החליט לעצור את אותו העצור, יש להביא את החשוד בפני שופט שלום שדן במעצרים.
לחשוד, שהוחלט להמשיך את מעצרו, יש זכות שהמשטרה תיידע אותו, בין השאר, על זכותו להיפגש עם עורך דין (עו"ד פלילי בענייננו) ללא דיחוי. המשטרה צריכה להבהיר מיד לעצור את דבר מעצרו ואת סיבת המעצר בלשון המובנת לו. יחד עם זאת, מבחינת הפסיקה אין הוראה בחוק האומרת כי על השוטר לחכות עד שיגיע העו"ד הפלילי, והשוטר יכול להתחיל לחקור את העצור עוד לפני שהעו"ד הפלילי מגיע.
בתוך מסגרת הזמן של 24 שעות המשטרה כאמרו, צריכה להביא את החשוד בפני שופט מעצרים, אם ברצונה להמשיך את מעצרו של החשוד.
שופט לא יחליט על המשך מעצרו של חשוד, שהובא בפניו בידי המשטרה אלא אם כן השופט שוכנע שקיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה בת מעצר (עוון או פשע) וכי קיימת אחת מעילות המעצר הבאות: שיבוש הליכי חקירה/משפט - קיים יסוד סביר לחשש כי אי מעצרו של החשוד יביא לשיבוש הליכי משפט וחקירה. מסוכנות- קיים יסוד סביר לחשש כי החשוד יסכן את בטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה.
הליכי חקירה- ביהמ"ש שוכנע מנימוקים מיוחדים, שקיים צורך לנקוט בהליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כאשר החשוד נמצא במעצר.
מעצר לצורכי חקירה מוגבל לחמישה ימים, אולם שופט רשאי להורות לעצור את החשוד מעבר לחמשת הימים המבוקשים עד ל-15 ימים.
בהליכי מעצר ימים, שופט רשאי להסתמך לשם החלטתו גם על ראיות בלתי קבילות, כגון פוליגרף.
לאחר שהשופט עיין בחומר הראיות ושמע את הצדדים הוא יחליט אם להמשיך את מעצרו של החשוד או לשחרר את החשוד. סך כל תקופות המעצר טרם הוגש כתב אישום מוגבל ל30 ימים כשמדובר בבגיר ו20 ימים כשמדובר בקטין.
אולם, כאשר למשטרה יש אישור מהיועץ המשפטי לממשלה, היא יכולה לבקש מבית המשפט את המשך מעצרו של החשוד אף מעבר ל30 ימים וזאת עד ל75 ימים בטרם הוגש כתב אישום. במקרה שבו עברו 75 ימים מאז החל מעצרו של חשוד וטרם הוגש בעניינו כתב אישום, הרי שעל המשטרה לפנות לבית המשפט העליון, שלו הסמכות על פי חוק להאריך את מעצר החשודים ב90 ימים כל פעם מעבר ל75 ימים.
עו"ד פלילי אלון עזריה מייצג לקוחות במקצועיות ותוך שימוש בנסיונו, בכל שלב ושלב של מעצר הימים.
עודכן ב: 31/03/2011



(1).jpg)
