נתין זר שנישא לאזרח ישראלי יכול לקבל מעמד של תושב או אזרח בישראל בהתאם לחוק ולנהלים שמתווים את עבודת משרד הפנים. בהתאם לנהלים בן הזוג הזר הנשוי לישראלי ומבקש מעמד בישראל עובר "הליך מדורג" של הסדרת מעמד שאורך מספר שנים. במהלכו משרד הפנים בוחן מעת לעת את מערכת היחסים בין בני הזוג, גם כאלה שנישאו באופן רשמי, ובעיקר מתמקד בשאלה אם הקשר שעליו מצהירים בני הזוג אמנם כן ואמיתי.


הערכה של כנות הקשר


לצורך כך בני הזוג מחויבים להציג בפני עובדי משרד הפנים מסמכים שתומכים בטענותיהם וכן לעבור ראיונות תקופתיים שבמהלכם הם נשאלים על-אודות הקשר ביניהם, טיבו, ההסדרים הכספיים שמאפיינים אותו, תחביבים של בני הזוג, עבודות, השכלה, האופן שבו הם נוהגים לבלות יחד ולציין חגים ועוד כהנה וכהנה שאלות.


כאשר נציגי משרד הפנים מגלים אי-התאמה בין תשובות בני הזוג, מסורה להם הסמכות שלא להאריך את אשרת השהייה של בן הזוג הזר ולהורות לו לעזוב את ישראל בתוך פרק זמן קצר ביותר. ואכן, נציגי המדינה לא ממעטים להשתמש בסמכות זו.


ומה לגבי קשרים לא יציבים?


באחרונה (22.11.15) דן בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים במקרה מורכב של קשר נישואין בין נתין זר לאזרחית ישראלית שידע עליות ומורדות. בני הזוג נישאו בתורכיה, ולאחר מכן ביקש הבעל התורכי לקבל מעמד בישראל מכוח היותו נשוי לישראלית. בהתאם לדין משרד הפנים בחן מעת לעת את מערכת היחסים בין בני הזוג, והאריך את אשרת השהייה של הבעל.


אך ביום מן הימים הודיעה בתה של הישראלית למשרד הפנים כי הבעל בוגד באמה ושולח כספים למשפחתו בתורכיה. בעקבות כך משרד הפנים ערך ראיונות לבני הזוג, והגיע למסקנה שהקשר ביניהם פקע, לכן הורה לבעל לעזוב את ישראל. הבעל לא ציית להוראת המדינה ושהה בישראל בלא אשרת שהייה.


לימים הוא נתפס והושם במשמורת בבית מעצר לשוהים שלא כדין, אך אז הופיעה אשתו הישראלית וטענה כי השניים חזרו להיות יחד ושיקמו את היחסים ביניהם. אלא שדברים אלה לא ממש שכנעו את משרד הפנים, והמדינה נותרה איתנה בדעתה כי על הנתין התורכי לעזוב את ישראל.


בית המשפט: יש לגלות הבנה כי קיימים סוגים שונים של קשרים


בני הזוג ניסו להשיג על החלטות המדינה בכמה ערכאות פנימיות של משרד הפנים, אך כל בקשותיהם נדחו, לכן השניים עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בבקשה כי יתערב בעניין, יבטל את החלטת המדינה ויורה למשרד הפנים להעניק לבעל אשרת שהייה בישראל.


השופט משה סובל סקר את העליות והמורדות שאפיינו את הקשר של בני הזוג והגיע למסקנה כי משרד הפנים שגה בהחלטתו. סובל מבהיר בפסק דינו כי החלטת המדינה גולשת לבחינת טיב הקשר במישור המוסרי-ערכי, במקום להתמקד, כמצופה ממנה וכפי שמסמיך אותה הדין, בבדיקה עניינית אם מדובר בקשר אמיתי אם לאו.


השופט הזכיר למשרד הפנים את הפסיקה של בית המשפט העליון שמורה לגלות ליברליות, רגישות והבנה אלמנטריות בכל הנוגע לסוגים השונים של קשרים בין בני זוג, ולא להחיל על מבקשי המעמד נורמות שנראות לפקידים כ"נכונות".


"בני אדם הנפגשים זה בזה בשלב מסוים בחייהם, עשויים לקשור קשר מהותי ואמיתי גם אם אין לסוג קשר כזה אח ורע בסביבה הטבעית המוכרת, וגם אם קשה לשבץ את הקשר לתבנית יחסים מקובלת", הסביר סובל.


לבסוף, בית המשפט ביטל את החלטת המדינה והורה למשרד הפנים להנפיק לנתין התורכי אשרת שהייה זמנית לחצי שנה, שלאחר תקופה זו תיבחן מחדש כנות הקשר. במילים אחרות, בית המשפט הבהיר למשרד הפנים שמתן משקל יתר לפערים בין הגילים אינו סביר והוא בבחינת התערבות פסולה במתחם החיים האישיים של מבקשי מעמד.


עת"מ (י-ם) 31022-01-14 ביצ'ל ואח' נ' משרד הפנים (22.11.15)


מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס). הכותבים ממשרד מקונן-בלאייר-איתן שעוסק בדיני הגירה ומשפחה. הכותבים לא ייצגו בתיק