מהי תאונת עבודה וכיצד ממצים זכויות מול המוסד לביטוח לאומי?

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של אדם אצל מעבידו או מטעמו.

במובן הרחב, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה עקב העבודה, החל מהדרך לעבודה, במהלך לקיחת ילדים לגן, במהלך נסיעה לבית הכנסת לצורך תפילת שחרית במהלך העבודה וכלה בדרך חזרה מהעבודה הביתה. כדי שתיחשב כתאונת עבודה צריך שיהיה קשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה, לרבות סיכוני דרך בדרך לעבודה או ממנה, שבעטיים נגרמה הפציעה.

מהן הזכויות המגיעות לנפגע תאונת עבודה?

נפגע שפגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה/ מחלת מקצוע/ מיקרוטראומה זכאי לדמי פגיעה במשך 91 ימים (13 שבועות). שיעור דמי הפגיעה לעובד שכיר ולעובד עצמאי - 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90, ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום1,059.38 ש"ח (החל ב- 01.01.2012) .

מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מן היום שבו נעשה הנפגע לא מסוגל לעבודה. הגשת התביעה לאחר המועד הזה עלולה לפגוע בזכות לגמלה, כולה או חלקה.מניסיון, עדיף להתייעץ בעו"ד לפני מילוי הטופס והגשתו.

במקרים שבהם הנפגע סבור שביטוח לאומי טעה בקביעתו - למשל, לא הכיר בו כנפגע תאונת עבודה או לא פסק לו אחוזי נכות כראוי - יכול הנפגע לפנות לבית הדין לעבודה. פסיקות בתי הדין לעבודה מפרשות מהי תאונת עבודה.

מיקרוטראומה: פגיעה הנגרמת מרצף של אירועים זעירים ומצטברים, שכל אחד מהם הוא בעל אופי תאונתי זעיר, שלבדו אינו יכול להביא לתוצאה הסופית אך בהצטברותם יכולים לגרום לפגיעה של ממש יחשבו כפגיעה בעבודה המכונה בשם מיקרוטראומה.

פגיעות אלה ייחשבו כתאונת עבודה אם נגרמו כתוצאה מעיסוקו של העובד. לדוגמה, עובד במסגרייה אשר היה חשוף ברמה יומיומית לרעש מתמשך וסובל כיום מירידה בשמיעה ומטנטון עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה הן מכוח מחלות מקצוע והן מתוקף תורת המיקרוטראומה.

לעומת זאת, אדם שנפגע בשמיעתו ולא נמצא קשר סיבתי לעיסוקו (לדוגמא- לא עבד בסביבה רועשת), לא יוכר כנפגע תאונת עבודה. גם פגיעה בפרק כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית) נופלת בגדר מיקרוטראומה ועלולה להופיע אצל פועלים העובדים עם כלים רוטטים בעיקר, אך שכיחה גם בקרב קלדניות.

מבחן "האירוע החריג"- הפסיקה קובעת כי תאונות הנגרמות שלא על-ידי גורם חיצוני הנראה לעין, כגון אירוע מוחי, אוטם שריר הלב או בעיה בתחום הנפש, ייחשבו תאונת עבודה אם קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין עבודת הניזוק. "לשם כך מאמצים את מבחן האירוע החריג" - מאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי יוצא דופן, שהתרחשו בסמוך לקרות האירוע, ואשר בעטיים נגרם נזק לנפגע.

חשוב לדעת, לא כל אירוע חריג יוכר כתאונת עבודה. כבר נקבע בפסיקה כי מתח ולחצים מתמשכים במשך תקופה ארוכה לפני קרות האירוע אינם נחשבים אירוע חריג לעניין אירוע מוחי או אירוע לב.

תקיפה: נזק פיזי או נפשי שנגרם לעובד כתוצאה מתקיפה יוגדר כתאונת עבודה אם הוא בעל זיקה לעבודה, תוך כדי עבודתו או עקב עבודתו. אך אם הרקע לתקיפה הוא אישי התקיפה ואינו קשור לעבודה לא תוכר כתאונת עבודה, גם אם נעשתה במקום העבודה.

פעילות נלווית לעבודה- במקומות עבודה רבים, מארגנים אירועי גיבוש עובדים, השתלמויות, טיולים משפחתיים, ימי ספורט וכדומה. לא כל אירוע בעבודה שמטרתו גיבוש ונופש יוכר כפעולה נלווית לעבודה, אלא צריך שתישמר הזיקה בין האירוע למפעל. סממן עיקרי ומרכזי לזיקה האמורה יהיה העניין שיש למעביד בקיום האירוע ובתרומתו של אירוע הנופש לחיי העבודה.

בכל מקרה בו אינך בטוח כי התאונה אשר אירעה לך הינה תאונת עבודה מומלץ להתייעץ עם עו"ד אשר מתמחה בתחום