מאת עו"ד צבי בן-אליעזר

 

האם רצונן של הרשויות המקומיות להגדיל את הכנסותיהן גובר על רפורמת החשמל "הירוק"?

ממשלת ישראל החליטה לקדם את ייצור החשמל "הירוק". במסגרת החלטה זו בוצעה רפורמה במשק החשמל. החלטות הממשלה הובילו למתן תמריצים והקלות ניכרות ליזמים על מנת לקדם הנושא. בעקבות כך, נרתמו למאמץ זה יזמים פרטיים, שכידוע מחפשים בהירות רגולטורית שתבטיח, ככל שניתן, את השקעתם.


למרבה הצער יד ימין (השלטון המרכזי) אינה מתואמת עם יד שמאל (השלטון המקומי). מעבר לכך, אין חקיקה בהירה בכל הנוגע להטלת חיוב ארנונה על מתקנים פוטו- וולטאיים.


כאמור, מחד קיימת חקיקה שמסדירה הקלות ליצרנים ומאידך החקיקה שאמורה למנוע הטלת ארנונה "רגילה" בגין המתקנים לא הושלמה וזאת חרף העובדה שכבר בשנת 2010 שרי הפנים והאוצר חתמו על תקנות רלוונטיות. למעשה, רשויות מקומיות יכולות לטעון שהן מחויבות להטיל על המתקנים המוצבים על גגות ארנונה עסקית גבוהה במיוחד. הטלת ארנונה מעין זו, עלולה לערער מאוד את הכדאיות הכלכלית ביצור החשמל "הירוק". ראוי להזכיר שהרפורמה מיועדת כל כולה לתמרץ את ייצור החשמל "הירוק" על ידי מתן הקלות שונות ויצירת וודאות לתשואה כלכלית ראויה לציון. הכל על מנת לשרת את האינטרס הציבורי בהפחתת זיהום האויר והוזלה של התשומות.


החקיקה טרם הושלמה חרף העובדה ששנת 2014 בפתח !!!:


בשלהי שנת 2010(!!) שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ חתמו על תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות) תיקון מס' 2) תש"ע- 2010. בתקנות אלה נקבע, בין היתר, שהארנונה אשר תוטל על מתקנים פוטו וולטאים תהא מזערית ותחושב על בסיס תעריף בשיעור של מ- 24 אגורות למ"ר ועד 2.4 ₪ למ"ר וזאת ככל שהשטח שמשמש לייצור החשמל אינו עולה על 10 דונם. בגין מתקנים גדולים יותר (מעבר ל- 10 דונם) התעריפים שנקבעו אף נמוכים יותר.


דע עקא, התקנות הללו לא נכנסו לתוקף שכן ועדת הכספים של הכנסת לא אישרה אותם. הועדה לא אישרה את התקנות משום שהיא סברה כי קיים חשש שהן יובילו למדרון חלקלק שבמסגרתו, בסופו של דבר, גם דודי שמש וקולטי שמש לשימוש ביתי יחויבו בארנונה.


יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, אשר בבחינת "רצה לברך ויצא מקלל", דרש, בדיון שהתקיים עוד ביום 16.2.2011, מנציג הממשלה להביא בפני ועדת הכספים, תוך שבועיים (!!!) נוסח מתוקן של ההתקנות. ח"כ גפני דרש כי בנוסח החדש יקבע במפורש פטור מארנונה למתקנים המשמשים לייצור חשמל ביתי, למען יובהר כי החיוב בארנונה מיועד בגין מתקנים מסחריים בלבד. עד עתה, תיקון כאמור לא הוגש לועדת הכספים.
פועל יוצא הוא, שהשרים אישרו תקנות שקובעות הטלת ארנונה מזערית ממש למתקנים הנדונים. אולם ועדת הכספים לא אישרה את התקנות משום החשש שארנונה מזערית זו תוטל גם על מתקנים לייצור חשמל ביתי. התוצאה היא שכיום ניתן, לכאורה, להטיל ארנונה גבוה במיוחד הן על ייצור חשמל "ירוק" לצרכים עסקיים והן על מתקנים המשמשים לייצור חשמל "ירוק" לצרכים ביתיים.


לאחרונה פנו אל משרדנו מספר גופים שקיבלו חיובי ארנונה מרשויות מקומיות בגין נכסים נשוא מאמר זה. החיובים חושבו על בסיס התעריף שנקבע ל"עסקים", כלומר גג בגודל של כ- 1,000 מ"ר מחוייב על בסיס תעריף שבין 150 ל- 350 ₪ למ"ר לשנה. חיוב שנתי בין 150 אלף ₪ ל- 350 אלף ₪ בשנה.


משרדנו פנה ליו"ר ועדת הכספים ולשרי האוצר והפנים בדרישה לקדם את החקיקה אשר תסדיר חיוב המתקנים בארנונה מזערית.


בשלב זה אנו ממליצים לתקוף את החיובים הן במסגרת השגה למנהל הארנונה והן בעתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. אנו סבורים כי חיוב הגגות הנדונים תחת סיווג "עסקים" גובל בחוסר סבירות קיצונית ולכן דינו להתבטל.

* כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי.
המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.