ההטרדה המינית היא, ככל הנראה, תופעה הקיימת בחברה משחר ימיה של ההיסטוריה האנושית. למרבה הצער, לא יהיה זה מופרז להניח כי התנהגות אסורה זו לא עברה מן העולם, וממשיכה להתקיים אף בקרבנו. תופעת ההטרדה המינית בישראל זוכה בשנים האחרונות בהתעניינות ציבורית, תקשורתית ומחקרית. הטרדה מינית במקום העבודה היא תופעה נפוצה הממשיכה להתקיים בשיעורים גבוהים בארגונים ומקומות עבודה למרות המודעות הגוברת לחומרתה והשלכותיה. בעקבות פסק הדין בפרשת בן אשר פורסם החוק למניעת הטרדה מינית, ונכנס לתוקף בספטמבר 1998.
מה היא הטרדה מינית לפי החוק?
1. סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני (לדוגמה, מעסיק המאיים לפטר עובדת אם תסרב לקיים עמו יחסי מין).
2. מעשים מגונים (לדוגמה, מגע לשם גירוי מיני בלא הסכמת האישה).
3. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
4. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות.
5. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות אלה.
6. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני והתייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, ייחשבו להטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות.
ומה בנוגע לאלו הנמצאים במצב תלות באדם אחר?
בנוסף לקטגוריות אלה החוק מגן על מי שנמצאים במצבי תלות באדם אחר או שהם חלשים ממנו ובתוכם: עובד במסגרת יחסי עבודה ואדם בשירות במסגרת שירות, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.
הזכות להגנה מפני הטרדה מינית וחובת המעביד לפעול למניעת הטרדה מינית בעבודה הוכרו בפסיקתו של בית הדין לעבודה גם קודם לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית והם נובעים מחוזה העבודה בין העובדים למעביד ומהחובה לבצעו בתום-לב, מהזכויות שנקבעו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מתקנת הציבור ומסעיף 7 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
עם חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית ותיקון חוק השוויון בהתאם, חלה על המעביד ועל הממונה מטעמו חובה ישירה כלפי העובד שלא להטרידו מינית, שלא להתנכל לו ושלא להפלותו על רקע מיני והטרדה מינית.
בנוסף, ומתוקף הוראות החוק והתקנות, חלה על המעביד חובה לבצע פעולות רחבות היקף במפעלו למניעת הטרדה מינית כלפי העובדים במפעל, ובינם לבין עצמם. בהוראות אלה גלומה חובת המעסיק לעשות כל הניתן ולהקפיד על מניעת התנהגות של הטרדה מינית במקום העבודה. לכך מתווספת חובת המעסיק לעודד את העובד הנפגע מהטרדה מינית והנחייתו להגיש תלונה ככל שנתקל בתופעות פסולות אלה בעבודה.
החוק מחייב את המעסיק "לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על-ידי עובדו או על-ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור". על-פי החוק, מעסיק שלא ימלא חובות אלה יישא באחריות הנזיקית להטרדה המינית שהתרחשה במקום בעבודה ובית-הדין לעבודה רשאי לפסוק בשל עבירות אלה פיצוי.
חידושים מהשנה האחרונה:
• הועברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שיזמה חברת הכנסת מיכל רוזין ולפיה הפיצוי לקורבנות הטרדה מינית יגדל ל-120 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק.
• כמו כן, הועברה בקריאה ראשונה בועדה לקידום האישה הצעת חוק לפיה פרסום של תמונה או סרטון בעלי אופי מיני, במקרים מבזים וללא אישורו של המצולם ייחשבו כהטרדה מינית. מטרת החוק היא למנוע העברה והפצה של תוכן חושפני בעל אופי מיני ללא הסכמתו של המצולם באמצעי המדיה השונים.
• הועברה בקריאה ראשונה הצעת חוק ולפיה בעל תפקיד ציבורי, אשר יינצל את מעמדו ומרותו ויטריד אישה או גבר מינית, ייחשב כמטריד מינית גם אם המוטרד/ת לא הביעו התנגדות למעשי ההטרדה.
למותר לציין כי, טיפול יעיל במקרה הטרדה מינית אצל מעביד, יגן עליו מפני תביעות עתידיות, מפני ביקורת של משרד התמ"ת ויאפשר לו לייצב תדמית של ארגון מודרני, שומר חוק ומעודד היעדר אפליה.
משרדי למד היטב את הנושא ומעביר הרצאות וסדנאות למפעלים וארגונים העוסקות בהעברת מידע ושימת דגש על הנושאים הבאים: שכיחות התופעה, משמעות החוק, ההבדל בין הטרדה למעשה מגונה ואונס, הבחנה בין הטרדה לחיזור, ההשלכות של הטרדה מינית על העובד ועל הארגון, הסיבות למיעוט תלונות ודרכים להתמודדות עם הטרדה מינית במקום העבודה.
.jpg)
