פסק דין שניתן השבוע בבית משפט השלום בתל אביב, שבמסגרתו התקבלה תביעה לקבלת תגמולי אובדן כושר עבודה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, ממחיש את הצורך בזהירות רבה מפני חתימה על מסמך הסכמה לתנאי חיתום חדשים, המוצעים על ידי חברות הביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח.


התובעת במקרה זה עבדה כתועמלנית רפואית. בשנת 2010 נפגעה התובעת בתאונת דרכים אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. בעקבות התאונה נעדרה מעבודתה, ולפיכך הגישה לחברת הביטוח דרישה לקבלת תגמולי אובדן כושר עבודה בהתאם לכיסוי הביטוחי בפוליסה שבה בוטחה.


חברת הביטוח דחתה את דרישת התובעת בטענה להפרת חובת הגילוי, אשר התבססה בעיקר על בדיקת CT מוח שערכה התובעת טרם ההצטרפות לביטוח, שבמסגרתה נתגלתה למנינגיומה מוחית, ממצא שפיר אשר לא דרש טיפול רפואי מיוחד.


חברת הביטוח טענה כי לו הייתה התובעת חושפת את מצבה הבריאותי המלא כפי שהיה טרם ההצטרפות לביטוח, היא לא הייתה זכאית לרכוש את הפוליסה, למעט הקטנת כיסוי אי כושר עבודה ב-50% והחרגת עמוד שדרה צווארי מהכיסוי הביטוחי.


חברת הביטוח הודיעה לתובעת כי אם תסכים לתנאים החדשים, תוכר תביעתה לאובדן כושר עבודה


עם זאת הודיעה הנתבעת לתובעת כי אם תסכים לשינוי רטרואקטיבי בתנאי החיתום שהיו לה, באופן שבו יוקטנו סכומי הביטוח ב-50% ויוחרג הכיסוי הביטוחי לכל מקרה הקשור לעמוד שדרה צווארי, היא תכיר בתביעתה לתקופה קצרה של מספר חודשים. בעקבות קבלת מכתב הדחייה וההודעה על תנאי החיתום החדשים, שלחה התובעת מכתב ערעור לחברת הביטוח ובו השגה על עמדה זו, אולם הנתבעת דחתה את הערעור והודיעה שהיא אינה חוזרת בה מעמדתה.


בשלב זה חתמה התובעת על הסכמה לתנאי החיתום החדשים, ובעקבות כך אכן שילמה הנתבעת לתובעת תגמולי ביטוח מופחתים ב-50%, לתקופה שננקבה במכתב הדחייה הקודם מטעם הנתבעת. לאחר שהנתבעת סירבה להמשיך ולשלם לתובעת תגמולי אי כושר עבודה, הגישה התובעת תביעה לבית המשפט.


בתחילת פסק הדין דחה בית המשפט את טענת חברת הביטוח להפרת חובת גילוי, וקבע כי בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח, לא היה באי הגילוי הנטען כדי לפטור את הנתבעת לגמרי מתשלום תגמולי הביטוח.


בשלב השני דן בית המשפט במשמעות חתימת התובעת על ההסכמה לתנאי חיתום חדשים, לאחר שקרה מקרה הביטוח אשר בגינו נגרם לה אובדן כושר עבודה. התובעת טענה כי אין תוקף לחתימתה על מסמך אשר הציב בפניה את הברירה לשינוי החיתום או לשלילת קבלת כל גמלה. בית המשפט דחה את טענות התובעת, וקבע כי הייתה מודעת למשמעות חתימתה על השינוי בתנאי החיתום, ולפיכך אין היא יכולה כעת להתנער מחתימתה על המסמך.


בית המשפט: סוכני הביטוח פעלו כשורה להביא לידיעת המבוטחת את העובדות הנכונות


כן נדחתה טענת התובעת נגד סוכנות הביטוח שטיפלה בתביעתה, שלפיה נציגי הסוכנות גרמו לה להבין כי חתימתה אינה סותמת את הגולל להימשכות הליכים נוספים נגד חברת הביטוח. בעניין זה נקבע כי סוכני הביטוח פעלו להביא לידיעת התובעת את המצב העובדתי הנכון, ואף המליצו לה על דרכי פעולה חלופיות לממש את זכויותיה.


בשלב השלישי דן בית המשפט בשאלה האם התובעת נמצאת כיום באובדן כושר עבודה, ובעניין זה קיבל בית המשפט את עמדת המומחים הרפואיים מטעם התובעת, וקבע כי התובעת אכן נמצאת באובדן כושר עבודה לעיסוקה טרם קרות מקרה הביטוח.


בסופו של דבר התקבלה תביעת התובעת לקבלת תגמולי אי הכושר, אולם עקב חתימתה על הסכמה לשינוי תנאי החיתום, במסגרת ההליכים מול חברת הביטוח טרם הגשת התביעה, קיבלה התובעת לבסוף רק 50% מסכום הביטוח המלא שבו בוטחה בפוליסה.


ת"א 9184-09-12