זה מתחיל במפגש עם השוטר: בדרך כלל מדובר במחסום שגרתי שהמשטרה מקימה מבעוד מועד, שבו היא עוצרת באופן אקראי רכבים ללא חשד מקדים.


תחילה נהג הרכב מתבקש לבצע בדיקה במכשיר ה"נשיפון" אשר משמש כאינדיקציה יעילה וזריזה לבדיקה האם נמצא אלכוהול בגוף הנהג. חשוב לציין כי לא ניתן להשתמש בממצאי ה"נשיפון", הואיל והוא אינו קביל בבית המשפט.


לאחר מכן, ואם ממצאי בדיקת ה"נשיפון" הם "נכשל", הדבר יהווה אינדיקציה לשוטר להעביר את החשוד בנהיגה בשכרות לבדיקת מאפיינים, שבה הנהג נדרש ללכת על קו, להביא אצבע לאף בעיניים עצומות ועוד. נוסף על כך מתרשם השוטר מגורמים כגון ריח אלכוהול, הופעה כללית וכדומה. יש להדגיש כי ניתן להרשיע בעבירת נהיגה בשכרות על פי ממצאי בדיקת מאפיינים בלבד.


לאחר מכן יועבר החשוד לבדיקת במכשיר ה"ינשוף", שבה נבדקת רמת האלכוהול בנשימתו של הנהג. הפעולה מתבצעת כך שלמכשיר יש שני חיישנים אשר קולטים בעת ביצוע הנשיפה האם יש פער חריג בין רמות האלכוהול הדרושות, לבין רמות האלכוהול בנשימתו של הנהג המבצע את הבדיקה.


מי נחשב שיכור?


נהג נחשב שיכור אם נמצא שיעור של 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר שנשף. בעקבות פסיקה של בית המשפט המחוזי בירושלים, הועלה הרף ל-400 מיקרוגרם בנשיפה, אולם בעקבות פסיקה נוספת הוא הורד ל-290 מיקרוגרם.


בנוגע לנהגי רכב כבד של יותר מ-3,500 ק"ג בדרגות רישיון C1 ו-C, נהגים חדשים או נהגי רכב ציבורי עם דרגות רישיון D, D1, D2, ו-D3, הם יואשמו בנהיגה בשכרות אם ריכוז האלכוהול בנשיפתם הוא 50 מיקרוגרם בנשיפה בבדיקת הינשוף.


שימו לב, ככלל, סירוב לבדיקת נשיפה ב"ינשוף" מקים כנגד הנהג המסרב חזקה נגדו כאילו "נהג בשכרות".


מה העונש הצפוי על נהיגה בשכרות?


נהג שהוכח כי נהג בשכרות צפוי לשלילת רישיון הנהיגה לתקופה מינימלית של שנתיים, ופסילה מנהלית במקום של 30 ימים על ידי קצין המשטרה. ימים אלו מובאים בחשבון העונש המוטל. החוק אף קובע כי אם מדובר בעבירה שנייה של נהיגה בשכרות, העונש המינימלי יהיה לפחות למשך ארבע שנים.


מה עושים עם אישום על נהיגה בשכרות?


למרבה הצער, נהג לא יודע האם הוא שיכור מבחינה משפטית כאשר הוא עולה על ההגה, ולכן בדיקה שגרתית לאחר שתייה יכולה להיגמר בבדיקת "ינשוף" ואף להוביל לכתב אישום בעבירת נהיגה בשכרות.


עם זאת, יש לזכור כי הבדיקות שעושה המשטרה לנהגים אינן תמיד תואמות את דרישת החוק והפסיקה, ולא פעם נמצא כי מפעיל הינשוף פעל בניגוד לנהלים הקיימים והמחייבים אותו, למשל לא החליף פיה בכל נשיפה, לא המתין 15 דקות בין שעת עצירת הנהג ועד לביצוע בדיקת הינשוף, לא הסביר לנהג את משמעות הסירוב ועוד.


על כן לא פעם ניתן להגיע להסדר טיעון עם התביעה בדמות של מספר חודשי פסילה קצרים על ידי מציאת כשלים באופן הפעלת הינשוף ועוד, וכמובן ניתן גם לחתור לזיכוי מוחלט, אך מדובר בסיכון מול סיכוי.


אשר על כן, מומלץ להסתייע בעורך דין המתמחה בדיני התעבורה אשר יודע כיצד לנתח את חומר החקירה, לשאת ולתת עם התביעה, לחקור את השוטרים בבית המשפט ובכך לתת ביטוי הולם לאישומים שבהם הנהג מואשם לעומת חומר הראיות שמצוי בידי המשטרה.
 


עודכן ב: 01/06/2015