שלום רב, אני פונה להתייעצות דחופה בנוגע למקרה מורכב של ייצוג משפטי הניתן דרך ארגון עובדים גדול (להלן: "הארגון") בתביעת שכר נגד מעסיק לשעבר. 1. רקע הבעיה והחשד להתחמקות מערכתית הטיפול בתיק נסחב במשך כשלוש שנים, כאשר נציג בכיר בסניף הארגון (להלן: "נציג הארגון") התחמק באופן עקבי מטיפול, ניסה להפנות אותי לפתור את העניין לבד, והביע זלזול מופגן בטענותיי. ההפניה לייעוץ משפטי התעכבה מאוד. עו"ד חיצונית מטעם הארגון (להלן: "העו"ד המייצגת") דחתה שוב ושוב את השיחה הראשונית בתואנות של מחלה. 2. חשש לניגוד אינטרסים ולדליית מידע אישי כאשר התקיימה השיחה: דרישה לפרטים אישיים לא רלוונטיים: העו"ד המייצגת התעקשה לקבל פרטים שאינם נוגעים ישירות לליבת התביעה (השכר ותקופת העבודה הנדונים), כגון: מיקום מדויק של מגורים, מיקום מדויק של עבודה נוכחית, ופרטים על מקום עבודה מלפני 5 שנים. סירוב להסבר ואגרסיביות: העו"ד סירבה בתוקף לספק הסבר ענייני על הרלוונטיות המשפטית של פרטים אלו, הגיבה בתוקפנות, לא אפשרה לי לשאול שאלות וטענה שעו"ד זה "דבר מאיים". ניתוק חד-צדדי: לאחר שסירבתי למסור את הנתונים הפרטיים ודרשתי שקיפות, העו"ד ניתקה את השיחה והקדימה אותי בשני מיילים רשמיים המודיעים על הפסקת הייצוג, תוך טענה שקרית ל"חוסר שיתוף פעולה". האסטרטגיה של העו"ד (דחיות, דרישת פרטים לא רלוונטיים, וניתוק מהיר ושקרי) מעלה חשד כבד כי פעלה בתיאום עם גורמי הארגון, בניגוד לאינטרס הלקוח, במטרה להתנער מהתיק. שאלות לעורכי הדין האם דרישת פרטים אישיים כה מדויקים (מיקומים של עבודה קודמת ומגורים) ללא הסבר רלוונטי לתיק היא התנהלות אתית מקובלת? האם יש בסיס לחשש לניגוד אינטרסים או ניסיון לאסוף מידע לטובת הצד הנתבע? כיצד ניתן לפעול באופן מיידי כדי לדחות רשמית את נרטיב השווא של ה"חוסר שיתוף פעולה", ולדרוש מהארגון ייצוג חלופי ניטרלי שאינו מעורב בגורמי הסניף? האם לאור דפוס ההתחמקות ארוך השנים של נציג הארגון, והתנהלות העו"ד המייצגת, יש מקום לשקול פנייה לוועדת האתיקה או צעדים משפטיים חיצוניים אחרים? תודה מראש על הייעוץ וההכוונה.
זוהי שאלה רחבה ביותר ותשובה פשוטה וחד משמעית אין כאן. ככל שיהיו פרטים נוספים ניתן יהיה להשיב על שאלה זו כנדרש. ...
המשך תשובה