בפסק הדין האחרון של השופט ריבלין הרחיבו השופטים את עילת התביעה של הורים לילד פגוע כך שזו תאפשר לקבל פיצוי שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של הילד לאחר שבגר ומשך תוחלת חייו וכן נקבע שיש לתת פיצוי עקב הנזק וההשלכות הכספיות העודפות וההשלכות הנפשיות שבהן נושאים ההורים בעל כורחם, עקב הרשלנות וכן נפסק כי בעת בחינת זכותם של ההורים יש לקחת בחשבון במכלול השיקולים גם את זכותם של ההורים לעצב את חייהם כרצונם ואת הקשיים הלא מבוטלים במישור הנפשי, המעשי ואף הכלכלי, הכרוכים בגידול ילד בעל מוגבלות. האם החלטות אלו יחולו אך ורק על הורים של הולדה בעוולה או שהחלטות אלו תופסות גם במקרים אחרים של רשלנות רפואית שגרמה לפגיעה בילד? אם הן לא תופסות לגבי מקרים אחרים של רשלנות רפואית, יש כאן הפלייה שלילית גדולה כלפי הורים שילדם נפגע על ידי רשלנות רפואית של רופא או מוסד. והאם ניתן בכלל לתת פיצוי רק להורים של ילדים פגועים עקב הולדה בעוולה ולא להורים שילדם נפגע עקב רשלנות של רופא או מוסד?
זאב שלום רב., לטעמי ניתן יהיה לנסות להסתמך על הלכה זו ולבקש לשאוב ממנה הקבלה למקרים שאינם הולדה בעוולה. בברכה דותן לינדנברג עו"ד.,
שאלו את מנהל/ת הפורום:
אופיר בן משה, עורכי דין
055-4532748
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

שלום רב, יש לבחון המסמכים הרפואיים על מנת לבדוק האם ניתן היה למנוע את הקרע מלכתחילה. בנוסף, יש לבדוק לגבי זהות הגורם שתפר שכן יש חובה שזה יבוצע על ידי רופא מומחה. הנטל מוטל עלייך להוכחת עילת תביעה. ...
המשך תשובה