לירן פרידלנד, משרד עורכי דין

שלום, הנני בת 33 נשואה +1. מערכת היחסים שלי ושל בעלי בכלל לא טובה וזה בלשון המעטה, בפברואר 21 הוא נדבק בקורונה בעבודה, אחרי שהוא נדבק אני נדבקתי פעמיים והייתי שלילית אז נדבקתי ממנו כי אחרי ארבעה ימים העליתי חום והייתה לי דלקת ריאות מפה לשם הייתי מורדמת מונשמת 27 ימים כולל אקמו, 20 ימים בטיפול נמרץ כללי אחרי זה הפנימית ב` ואחרי זה בשיקום כי הייתי פשוט במצב סיעודי קשה וזה עוד תיאור עדין. בקיצור ביוני עשו לי ניתוח הארכת גידים אז לסיכומו של עניין השתחררתי באוגוסט מבית החולים אז סך הכל הייתי בבית חולים חמישה חודשים, אני מוכרת 100 אחוז נכות מקבלת שירותים מיוחדים עוברת המון טיפולים נוטלת תרופות, בעלי לא מוכן להתגרש בגלל שיש לנו דירה משותפת ללא משכנתא והוא לא רוצה להתחלק בה, השאלה האם אני יכולה לתבוע אותו על זה שהוא הדביק אותי וגרם לי לנכות? תודה מראש

שלום רב, לדעתי כדאי לעודד את כל מסורבות הגט החילוניות שלא לחכות לגט בכלל-אלא במקביל להליכים המשפטיים-עדיף כמובן בבית המשפט למשפחה-לדרוש פירוק שיתוף, להמשיך בחייהן עם בני זוג חדשים-ואף לא להירתע מללדת ילדים בגלל המושג הדתי הדמיוני לחלוטין לחילונים "ממזר"? ככל שיהיו יותר "ממזרים" חדשים-כן יגבר הלחץ על המדינה לאפשר להם להתחתן בישראל. אשמח לתגובתך.

שלום, בעלי התגרש ממני ללא דיון בבית משפט. והודה בזה בפני שופט שקבע שקיימים גירושין חד צדדיים.. למי אני מתלוננת למשטרה או שרק מגישה תביעת פיצויים בבית משפט לענייני משפחה? תודה

שלום, אני אם יחידנית מרגע לידתו של בני, האב לא נרשם בתעודת הלידה ולא סיפר למשפחתו על הילד, הוא שמר על קשר איתי בתור חבר משפחתי וראה את בנו מידיי פעם, מעולם לא היה שותף בגידול וקבלת החלטות. לאחרונה בני הפך נכה והחל לקבל קצבה. במקביל הוא לא מעוניין יותר בקשר עם האב שאותו לא מכיר בתור אב כמובן. האב לא מצליח להביא ילדים עם אשתו במשך כמה שנים ונותר ללא ילדים. עכשיו בגלל המצב של הילד והכספים שהוא מקבל- האב מתחיל ללחוץ עליי בכל מיני דרכים ובכוחניות וחושב שאם יגיש תביעה בבית משפט הוא יהיה פטור ממזונות ויוכל לחייב את הילד להיות בקשר עימו, דבר שהילד מתנגד לו בתוקף. אני מלאת כעס עליו כי מעולם לא סייע לנו, אני מתמודדת לבד עם מחלה ונכות קשה של הילד ללא כל עזרה ומצידו של האב הוא רק פגע בי כל הזמן, התרברב שאנחנו כלום בשבילו ושיהיו לו ילדים אחרים גם ככה. רצה הגורל ואין לו. ספק אם יהיו. האם יש לו זכות עכשיו לדרוש הכרה באבהות? ומה עושים אם הילד מתנגד לקשר? איך אפשר להכריח אותו בכלל? מציינת שאני לא רוצה כלום מהבן אדם הזה, לא כסף ולא כלום. רק שייצא מהחיים שלנו. הוא ממשיך לפנות אליי ואני גם ככה מותשת מהמצב המורכב. לדעתי הוא יפנה לבית משפט, מה אתם ממליצים לי לעשות במצבי? תודה