מעצר עד תום ההליכים, כלומר עד לסיום משפטו של הנאשם, הוא מעצר אשר מבוצע לאחר הגשת כתב אישום פלילי. מטרתו המרכזית של המעצר היא למנוע פגיעה של הנאשם בהליכי המשפט או מניעת פגיעה אפשרית בשלום הציבור.
לאור הפגיעה המשמעותית בנאשם, אשר הלכה למעשה מוטל עליו עונש טרם הרשעתו, נקבעו תנאים שונים לאישור של בית משפט את המעצר עד תום ההליכים: קיומה של עילת מעצר; קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמה; אי קיומן של חלופות מידתיות יותר; הנאשם מיוצג על ידי סניגור.
יש לך שאלה?
פורום מעצר
פורום פלילי
לפי עובדות כתב האישום אשר הוגש כנגד המשיבים, בתאריך ה-2.11.06, בשעות הבוקר, המשיבים התפרצו לדירתה של המתלוננת, שהייתה בקומה הראשונה של בית משותף, בכוונה לבצע גניבה. המשיבים גנבו מן הדירה תכשיטים רבים מזהב, ולאחר מכן נמלטו מהמקום. בסביבות השעה 11 של אותו הבוקר, המשיבים נעצרו על ידי שוטרים כאשר ניסו למכור את התכשיטים שגנבו בחנות תכשיטים בחיפה.
המאשימה, מדינת ישראל, הגישה לבית המשפט בקשה לעצור את המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים אשר התנהלו כנגדם. כתב האישום ייחס למשיבים עבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה. המאשימה טענה שהיו קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים. בנוסף, המאשימה גרסה כי מסוכנותם של המשיבים, הן כלפי הציבור בכללותו והן כלפי המתלוננת בפרט, עולה כדי עילת מעצר. כמו כן, המאשימה ציינה את החשש להימלטות המשיבים מן הדין.
מנגד, הנאשמים טענו כי לא היו קיימות ראיות לכאורה, ולחילופין כי הראיות הקיימות היו חלשות, ולכן לא התקיימה עילה לביצוע מעצר עד תום ההליכים. הנאשמים ביקשו לעשות שימוש בחלופה של מעצר בית.
החלטת בית המשפט
השופט סקר את הדברים אשר מסר כל אחד מן המשיבים במהלך חקירתו במשטרה, וקבע כי אלו סתרו את העדות של השוטר אשר עקב אחרי המשיבים עד למעצרם בחנות התכשיטים. בנוסף, דברי המשיבים בחקירה סתרו את גם את הודעתו במשטרה של המוכר בחנות, לפיה שני המשיבים התעניינו לגבי המחיר שהוא משלם עבור זהב, שכן לגרסתם רק המשיב הראשון החזיק בזהב, לאחר שקיבל אותו מאדם אחר, והמשיב השני כלל לא היה מודע לכך.
השופט קבע כי אומנם לא היו קיימות ראיות ישירות שקישרו את המשיבים לעבירת ההתפרצות בה הואשמו, אולם ציין כי העובדה שהמשיב 1 סירב למסור את הפרטים של האדם אשר מסר לו את התכשיטים הגנובים בהם החזיק בעת שנעצר, העלתה בו תהיות לגבי אמינות דבריו. לפיכך, השופט היה סבור כי התקיים קשר לכאורי בין המשיבים לבין ההתפרצות והגניבה.
באשר לעילות המעצר אשר נטענו על ידי המאשימה, השופט התחשב בעבר הפלילי של המשיבים, אשר העיד על ביצוע עבירות כנגד רכוש רבות. השופט הסיק מכך כי התקיימה עילת המעצר של מסוכנות המשיבים. במקביל, השופט דחה את חלופות המעצר אשר הוצעו על ידי המשיבים, בקובעו כי הוא לא התרשם ממסוגלותם של המפקחים שהוצעו על ידם.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט קיבל החלטה לעצור את המשיבים עד סוף ההליכים המשפטיים שעמדו כנגדם.
עודכן ב: 24/05/2009
