צדדים להליכים משפטיים יכולים לעתים לחפוץ בהבאת תיקים, אשר נידונו בבתי המשפט השונים בעבר, כראיה בהליך הנוכחי אותו הם מנהלים. מטבע הדברים, תיקים אלו אינם מיטיבים לרוב עם הצד הנגדי. לפיכך, הצד הנגדי יעשה מאמציו על מנת לסכל את קבלת התיק כראיה בהליך הנוכחי. הפרשה הנידונה עוסקת בכך.
יש לכם שאלה?
התובע עבד כנגר אצל הנתבעת. בחודש פברואר 1993 הוא הועבר למחלקה אחרת, מחלקת האריזה, וזאת מבלי לעבור הדרכה מתאימה להרמת חפצים כבדים. העברת התובע למחלקה אחרת בוצעה עקב קשייה הכלכליים של הנתבעת.
כחודש לאחר ההעברה, התובע הרים יחד עם עובד נוסף, אשר היה מבוגר יחסית, ויטרינה אשר שקלה 10-20 ק"ג. במהלך הרמת הויטרינה, התובע חש כאבים בגבו והתלונן על כך בפני העובד שהרים עמו את הויטרינה. כמו כן, התובע התלונן על כך בפני מנהל העבודה, אשר העביר אותו למחלקה אחרת, תוך שהורה לו להימנע ממאמצים כלשהם.
טיעוני הצדדים
התובע תבע את הנתבעת בעוולת הרשלנות ובעוולת הפרת חובה חקוקה. לדבריו, הנתבעת התרשלה משום שדרשה ממנו להרים את הויטרינה הכבדה ללא אמצעי הרמה מתאימים. כמו כן, נטען כי התרשלותה באה לידי ביטוי בכך שלא הדריכה אותו להרים באופן נכון חפצים כבדים. בנוסף, התובע טען כי הנתבעת התרשלה גם בכך שלא סיפקה לו עזרה מספקת להרמת הויטרינה, שכן העובד אשר הרים איתו את הויטרינה היה מבוגר מאוד. לעומת זאת, הנתבעת טענה כי תביעת התובע היא תביעת מרמה, וזאת משום שכאבי הגב הופיעו אצלו מספר שנים לפני קרות התאונה המדוברת, וכי כל שניסה לעשות בהגשת תביעה זו הוא עשיית כספים על גבה.
התובע ביקש להגיש את תיק הביטוח הלאומי, אשר נידון בהליך אחר בפני בית הדין לעבודה בשנת 1999, כראיה בהליך זה. בעיני התובע, חשיבות הצגת התיק כולו נבעה מכך שהעד העיקרי, העובד עמו הרים את הויטרינה, נפטר. עם זאת, לפני שנפטר הספיק להציג עדותו בהליך אשר התקיים בבית הדין לעבודה, ובעדות זו רצה התובע לעשות שימוש בהליך זה. כמו כן, בהליך אשר נערך בבית הדין לעבודה, בית הדין רכש אמון רב לגרסאות התובע והאדם אשר הרים עמו את הויטרינה. גם משום סיבה זו חפץ התובע בהבאת התיק הביטוח הלאומי במלואו כראיה להליך זה. לעומת זאת, הנתבעת ביקשה מבית המשפט לא לאפשר את הצגת תיק הביטוח הלאומי במלואו, אלא ביקשה להציג את חוות הדעת של מומחה בית הדין בלבד. בחוות דעת זו נקבע היעדר קשר סיבתי בין הרמת הויטרינה לבין כאבי הגב הנטענים. מטבע הדברים, חוות הדעת היטיבה עם טענות הנתבעת, ומכאן הסיבה להצגתה.
ההכרעה
השופט הפנה להחלטתו הקודמת, לפיה יש לקבל את הגשת כל תיק בית הדין לעבודה כראיה בהליך זה. אכן, השופט הסכים כי העובדה שהנתבעת לא היתה צד להליך אשר נידון בבית הדין לעבודה, הייתה בעייתית. עם זאת, עובדה זו לא הייתה צריכה להוביל לפסילת הראיה לחלוטין. השופט הזכיר את הלכת בית המשפט העליון, לפיה מגמת בית המשפט בעת בחינת ראיות היא מעבר משאלות של קבילות לשאלות של משקל. כלומר, הנתבעת הייתה יכולה לנסות ולכרסם במשקל תיק בית הדין לעבודה, היות ולא הייתה צד לו, אך לא הייתה יכולה למנוע את הצגת התיק כראיה בהליך זה.
לאחר שהשופט בחן את התיק האמור, הגיע לכלל מסקנה כי עדותו של התובע היא מהימנה, וכי לא נסתרה בחקירה נגדית. מעבר לכך, השופט קבע כי טענתה של הנתבעת, בדבר המרמה המיוחסת לתובע, לא הוכחה על ידה. לפיכך, השופט החליט לקבל את תביעתו של התובע.
לעניין הנזקים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, וזאת עקב הפערים המשמעותיים בין עדות מומחה התובע לבין עדות מומחה הנתבעת. המומחה מטעם בית המשפט קבע כי לתובע היו 5% נכות צמיתה. לפי קביעה זו בית המשפט פסק את הפיצוי לתובע. השופט קבע כי יש לפצות התובע בגין: כאב וסבל והפסדי השתכרות בעבר ולעתיד בסך 82,000 שקלים.
.png)
