כאשר אדם נפגע כתוצאה מרשלנותו של אחר, באפשרותו לתבוע בנזיקין ולדרוש פיצוי בגין נזקו. אולם, על הנפגע להוכיח שפגיעתו אכן התרחשה כתוצאה מרשלנות. זאת באמצעות הצגת ראיות שיתמכו במסקנה, עדים שיעידו על התרחשות האירועים וכד'. במידה שהתובע לא ירים את נטל ההוכחה לעניין זה, בית המשפט ידחה את תביעתו. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובעת באירוע חתונה באתר שהופעל על ידי הנתבעים. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת הגיעה ביום 07.06.00 לגן האירועים והחליקה ברחבת הריקודים. כתוצאה מנפילתה, נגרמה לה חבלה בברך שמאל. בתחילת ההליך המשפטי, הוחלט לפצל את הדיון בשאלת החבות וגובה הנזק. משכך, נשמעו טענות רק לעניין החבות.
טיעוני הצדדים
התובעת טענה שהיא הוזמנה לחתונתה של בתה בגן האירועים ובמהלכה, היא הלכה על רחבת הריקודים כאשר לפתע מעדה. לדידה, הנפילה נגרמה כתוצאה מרטיבות שהייתה על הרצפה. לשיטתה, הנתבעים התרשלו משום שלא מנעו החלקה ברחבת הריקודים על ידי ניקוי הרחבה בזמן האירוע. בנוסף, נטען שבנסיבות העניין, חל הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו". זאת מאחר שלתובעת לא הייתה שליטה או מידע על התרחשות האירועים.
מנגד, הנתבעים טענו שעל רחבת הריקודים לא היה כל מכשול. שכן, צוות העובדים בגן הקפיד לנקות את הרצפה מיד לאחר שנשפך משקה על מנת לסלק את המפגע באופן מיידי ובנוסף, הרחבה מטבעה לא חלקה. כמו כן, נטען שעד לקבלת כתב התביעה, הם כלל לא ידעו על נפילתה של התובעת בגן. הנתבעים הוסיפו וטענו שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר ולכן היה על בית המשפט לדחותה.
היעדר הוכחות ודחיית התביעה
בפתח הדיון, השופט ציין שגרסאות התובעת לאופן השתלשלות האירועים לא היו אחידות וברורות. שכן, בכתב התביעה נטען שהיא פסעה ברחבה ונפלה עקב רטיבות. גם בתשובותיה לשאלון שהוגש לה על ידי הנתבעים היא חזרה על כך שהיא הלכה ברחבה. עם זאת, בישיבת קדם המשפט, התובעת העידה שהיא נפלה תוך כדי ריקוד, אך לא נטען במפורש שהייתה רטיבות ברצפה. לא זו אף זו, בעדות התובעת בפני השופט בדיון דנן, האחרונה התקשה לספר את פרטי הסיפור והדגישה את חוסר זיכרונה באשר לסיבת נפילתה. השופט קבע שגרסאות התובעת היו מלאות סתירות הן באשר למעשי האחרונה בעת הנפילה והן באשר לסיבת ההחלקה. תשובותיה לשאלות ההגנה היו מבולבלות, לא עקביות או ענייניות. משכך, השופט פסק שהתובעת לא הותירה בו רושם מהימן. בנוסף, היא לא הציגה ראיות ולא העידה עדים אשר היו יכולים לתמוך בגרסתה באשר לנפילה. לאור האמור לעיל, השופט החליט לדחות את גרסתה.
באשר לטענת התובעת בדבר תחולת הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו", השופט בחן האם התקיימו התנאים המצטברים לתחולתו: האם לתובעת לא הייתה ידיעה על הנסיבות בגינן התרחש האירוע הנזיקי; הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעים שליטה מלאה עליו; אירוע המקרה התיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם העובדה שזהירות זו ננקטה. לקביעת השופט, במקרה זה לא הוכח שהתובעת לא הייתה יכולה לדעת מה היו הסיבות שגרמו לתאונה. בנוסף, לא הוכח שנסיבות המקרה התיישבו יותר עם המסקנה שהנתבעים התרשלו מאשר עם העובדה שנקטו זהירות סבירה. כלומר, הכלל לא חל ולא היה ראוי להעביר את נטל ההוכחה לנתבעים. בסופו של יום, התביעה נדחתה ונקבע שלנתבעים לא קמה חבות בגין נזקי התובעת.
.png)
