כאשר אדם נפצע וכתוצאה מכך הוא סובל מפגיעה גופנית לצמיתות, במרבית המקרים הוא יהיה זכאי להכרה בנכות הצמיתה אשר נגרמה לו. הכרה זו באה לידי ביטוי בדמות הנכות הרפואית – אשר אמורה לשקף את חומרת הפגיעה הגופנית (כאשר 100% הוא שיעור הנכות הרפואית המקסימאלי). השפעתה של הנכות הרפואית על תפקודו של האדם באה לידי ביטוי בנכות התפקודית.
יש לכם שאלה?
גם הנכות התפקודית נאמדת באחוזים אך היא אינה חייבת להיות זהה לנכות הרפואית (זאת מאחר והיא אמורה לשקף את מידת הפגיעה בתפקודו של הנפגע הספציפי). לכן, ייתכן מצב היפותטי בו אדם העובד כרואה חשבון, ומבלה את ימיו במשרד, יסבול מ-20% נכות רפואית כתוצאה מפגיעה ברגלו, אך נכותו התפקודית תהיה 5% בלבד. הסיבה לכך היה שעבודתו כרואה חשבון נפגעה פגיעה מינורית בלבד כתוצאה מנכותו. לחלופין, אם נייחס את אותה פגיעת רגל לאדם אחר המשמש כפועל בניין, הרי שהפגיעה ברגל פוגמת משמעתית ביכולתו לעבוד, ולכן נכותו התפקודית עשויה להיות גבוהה יותר מזו הרפואית.
תיאור המקרה - הנכות ביד ובברך לסוכן ביטוח
בפרשה שהתגלגלה לפתחו של בית המשפט נדונה תביעה שהוגשה בידי אדם אשר נפגע בתאונת דרכים, כנגד חברת הביטוח המתאימה. התובע סבל מחבלה בברכו ומשבר בשורש כף ידו. מומחה רפואי אשר מונה על ידי בית המשפט מצא כי לאור פגיעותיו של התובע, היה האחרון זכאי ל14.5% נכות רפואית. טענתו המרכזית של הנאשם, סוכן ביטוח, הייתה כי כתוצאה מהפגיעה נגרמה לו נכות תפקודית גבוהה יותר –25% לטענתו.
טענות הצדדים
התובע טען מספר טענות, בין היתר, הוא ניסה להתנער מחוות דעתו של המומחה בנוגע לגובה הנכות הרפואית שנקבעה לו. עם זאת, טענתו המרכזית הייתה כי יכולתו לעבוד ולהתפרנס כהלכה נפגעה באורח משמעותי כתוצאה מהפגיעה הצמיתה שנגרמה לו. לשיטתו, עקב נכותו הרפואית, נגרמה לו נכות תפקודית המגיעה לכדי 25%.
מנגד, הנתבעת, חברת הביטוח, הייתה מעוניינת להשאיר את חוות דעתו של המומחה הרפואי על כנה. בנוסף, חברת הביטוח טענה כי הנאשם ניסה "לנפח" את פגיעתו ולסחוט כספים ככל שיעלה בידו. הנתבעת הוסיפה וטענה כי לנוכח תחום עבודתו של התובע (סוכן ביטוח), לא ניתן היה לראות בפגיעתו הרפואית כזו אשר הייתה יכולה לפגום ביכולתו לבצע את עבודתו כהלכה. בהמשך לכך, נטען כי בהנחה שלא הייתה פגיעה ביכולת לעבוד במקצוע דנן (סוכן ביטוח), הרי שפגיעתו של התובע כלל לא יכולה הייתה לזכותו בנכות תפקודית.
דיון והכרעה – נכות תפקודית של 10% בלבד
בית המשפט האזין לטענות הצדדים ועדויותיהם, בחן את המצב החוקי ונתן את פסיקתו. ראשית, צוין כי הנכות הרפואית היא הצעד הראשון בלבד במסלול בו יש לפסוע במטרה לקבוע את הנכות התפקודית, בכדי להעריך את גובהה של האחרונה, יש לבחון מהי מידת השפעתה, אם בכלל, של הפגיעה הגופנית בכושר השתכרותו של התובע הספציפי, בשים לב למקצועו, אורח חייו והתפקיד אותו נדרש לבצע בעבודתו.
בית המשפט קבע כי חוות דעתו של המומחה הרפואי נמצאה אמינה, ולפיכך ההחלטה התבססה על הממצאים אשר קבע המומחה הרפואי. נוכח קביעתו של המומחה כי הפגיעה בברכו של התובע הייתה מינורית בלבד, ואילו פגיעתו בכף היד התאחתה, בית המשפט פסק כי לתובע נגרמה נכות תפקודית ברמה של 10% בלבד.
בית המשפט ציין כי אופיה של עבודתו של התובע הייתה הסיבה העיקרית לכך שנקבעה נכות תפקודית נמוכה יחסית. בהקשר זה, הודגש כי פגיעה מינורית בברך וביד לא הייתה אמורה למנוע מהתובע להמשיך ולבצע את תפקידו, שאינו פיסי בעליל – סוכן ביטוח. עם זאת, נקבע כי הפגיעה ממנה סבל התובע אכן עלולה הייתה לגרום לו לאי נוחות מסוים, ומשכך, מצא בית המשפט לנכון לפסוק לתובע 10% נכות תפקודית.
.png)
