חוק ההסגרה מבחינת הליכי הוצאה לפועל בגין דמי מזונות

ההוצאה לפועל היא רשות אשר מופקדת על אכיפתם, ביצועם ומימושם של פסקי דין או מסמכים דומים שקיבלו תוקף של פסק דין. לרוב מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש זכות לקבל כספים. לעיתים, מטרתם של הליכים אלה הינה אחרת (כמו סילוק יד מדירה או אכיפה של חוזה מסוים). אדם פונה להוצאה לפועל כאשר הגורם כנגדו הוא קיבל פסק דין שהעניק לו זכות מסוימת, אינו מבצע את שחויב לעשות. כלומר, כאשר אדם פועל בהתאם לחיוב שהוטל עליו על ידי בית המשפט, לא יינקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל.
 

יש לכם שאלה?

פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
פורום פשיטת רגל | חדלות פירעון ונתוני אשראי
פורום גביית חובות
פורום משפט פלילי
פורום הוצאה לפועל וחובות

בני זוג הביאו לעולם ילדה אחת, התגרשו והאב חויב לשלם מזונות עבור הילדה. הגבר נישא בשנית, עזב את הארץ, והפסיק לשלם את המזונות. נוצר חוב שהלך וגדל מדי חודש, עד אשר נפתח נגדו תיק ברשות ההוצאה לפועל. הוא הוסגר למדינת ישראל במסגרת פרשת "הסוס הטרויאני" (פרשה שבה נשתלו תוכנות מעקב במחשביהן של חברות רבות), נשפט ונכנס לכלא. לאחר שנוכה שליש מתקופת מאסרו בגין התנהגות טובה, הוא כעת היה בסטאטוס של אסיר ברישיון (אסיר שקיבל רישיון חופש בטרם נגמרה תקופת המאסר שנקצבה לו, כשאם מבצע עבירות נוספות, נשלל לו הרישיון והוא חוזר למאסר).

במהלך ריצוי המאסר, הגישה גרושתו של האדם בקשה להוצאה לפועל לחקור אותו במטרה להוכיח שיש לו רכוש שיהיה אפשר למכור ומכספי המכירה להחזיר לה את חוב המזונות. הגבר טען כי לפי סעיף 17א לחוק ההסגרה אין לנקוט הליכים משפטיים כנגד אדם שהוסגר לישראל והורשע כתוצאה מההסגרה. ראש ההוצאה לפועל טען שהסעיף מתייחס להליכים משפטיים אשר פוגעים בחירותו של האדם ובמקרה דנן אין חשש לפגיעה בו.

חסינות מתשלום מזונות מכוח חוק ההסגרה, האמנם?

בית המשפט הכריע בתיק אחר קודם, כי כוונת חוק ההסגרה היא למנוע הליכים העלולים לפגוע בחירות המוסגר, אך פתיחת תיק הוצאה לפועל אינה פוגעת בחירות. לכן, מאחר שהעניין כבר הוכרע על ידי ערכאה משפטית, אין לטעון את הנושא מאחר שמדובר בהשתק פלוגתא. השתק פלוגתא משמעו שהייתה הכרעה בעניין המדובר ולכן אין להביאו שוב לדיון. אמנם השתק פלוגתא חל לרוב בקביעות במסגרת תיק משפטי אחד בין הצדדים הרלבנטיים אך מדובר בסט זהה של עובדות בין שתי התביעות ולכן ניתן להחיל את ההשתק. לפי הלכת בית המשפט העליון, כדי שיהיה השתק פלוגתא נדרשת התקיימותם של 4 תנאים:

1. פלוגתא דומה במרכיביה המשפטיים והעובדתיים.
2. התקיים כבר דיון בין הצדדים ביחס לאותה נקודה, והצד שהעלה את הטענה כבר טען בבית המשפט.
3. הייתה הכרעה סופית בסוף ההתדיינות.
4. ההכרעה שניתנה הייתה חיונית להענקת פסק דין.

במקרה דנן: הרכיבים המשפטיים והעובדתיים זהים. אמנם לא מדובר באותם צדדים אך, יתכן מצב שבהם השתק שכזה חל על צדדים אחרים מאלו שהיו בדיון המקורי. מדובר בעניין עקרוני שכבר הוכרע ומטעמי יעילות וחסכון בזמן שיפוטי, כשהשאיפה היא למנוע הכרעות סותרות. לכן, אימץ בית המשפט דנן את ההכרעה הקודמת שהייתה סופית וחיונית, לפיה ניתן לקיים הליכים אזרחיים נגד אדם שהוסגר לישראל, כל עוד אלו אינם פוגעים בחירותו. חקירה כזו שנערכה לבעל, על ידי רשויות ההוצאה לפועל ומכונה "חקירת יכולת" אינה פוגעת בחירותו. לכן בקשתו של הבעל נדחתה, והוא חויב בתשלום הוצאות התיק לאשתו לשעבר.

לסיכום, כאשר אדם נמצא בישראל לאחר שהוסגר אליה מחשד לביצוע עבירות פליליות, ניתן יהיה לבצע הליכים אזרחיים שונים נגדו (דוגמת בירור עניינים מול רשות ההוצאה לפועל), כל עוד לא נפגעת חירותו של האדם.