התחמקות מבדיקת סיווג רקמות והטלת מזונות על גבר

מזונות ילדים הם תשלום אשר ניתן על ידי אחד ההורים לילדיו, כאשר מדובר במשפחה שבה ההורים נפרדו. התשלום ישולם על ידי ההורה אשר אינו ההורה המשמורן של הילדים (כלומר לא ההורה שהילדים מצויים בחזקתו), לידי ההורה האחר. לרוב האדם אשר יחויב במזונות ילדיו יהיה הגבר שכן במרבית המקרים ההורה אשר זוכה במשמורת היא האם. המטרה בהענקת מזונות אלו היא למנוע מההורה שהילדים לא מצויים בחזקתו, מלהתחמק מתמיכה כלכלית בהם. מקור החובה לזון את הילדים מצוי בחוקי הדתות השונות - בהלכה היהודית, בנצרות, באסלאם וכו'.

יש לכם שאלה?

פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום אבהות | גניבת זרע
פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות

במקרה שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה, שני בני זוג ניהלו מערכת יחסים, ומבלי שהיו נשואים הביאו ילד לעולם. אם הקטין טענה כי היא הכירה את אביו בשיחת טלפון דרך מרכז הכרויות, ובה הוא הציג את עצמו כרווק צעיר. בני הזוג נפרדו במהלך ההיריון כשלאחריו האב חתם על מסמך במשרד הפנים בו הצהיר שהוא אביו של הילד, עם זאת בבית המשפט טען הנתבע כי אינו אביו של הקטין וחתם רק כי ריחם על אותה אישה שהעלילה עליו כדי לנצל אותו. בית המשפט אפשר לערוך לנתבע בדיקה לסיווג רקמות, אך הנתבע לא הופיע לבדיקה במועד שנקבע לכך. האישה תבעה מהנתבע לשלם את מזונות הקטין.

בית המשפט: "האב מתחמק מבדיקת סיווג רקמות וזה אומר דרשני"

בית המשפט עמד על כך שהנתבע משתכר סכומים יפים, שיש לו רכוש וחסכונות כספיים, והתובעת מובטלת העובדת בעבודות זמניות. הנתבע טען, כי הוא גרוש עם שני ילדים עבורם הוא משלם מזונות, כי כל נכסיו אבדו וכי הוא מובטל כיום. לאחר שהנתבע לא הופיע לדין מספר פעמים ראה בית המשפט אותו כאדם שמתחמק מהעניין ולכן פסק מזונות זמניים לקטין.

בית המשפט קבע שהנתבע פועל באופן לא סביר ומעורר חוסר אמון, ומנסה לברוח מחובותיו. בריחתו מהבדיקה ומהדיונים המשפטיים מוכיחה כי הוא מאמין שהוא אבין של הקטין ולא רוצה להתמודד עם התוצאות. בית המשפט קבע כי הנתבע לא יכול להתנהג כבת יענה שטומנת את ראשה בחול ובורחת מהמציאות, והכריע כי הנתבע הוא אביו של הקטין המדובר. זאת, מאחר שסירובו להיבדק בבדיקת הרקמות, הוא ראייה המכריעה לרעתו של הנתבע.

חישוב המזונות

לאחר שהשופטת קבעה כי הנתבע הוא אביו של הילד, עברה לקביעת מזונותיו. לפי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מחייב אדם במזונות ילדיו הקטינים וילדי בן זוגו. גם לפי הדין העברי, לנתבע יש חובה לשלם את הצרכים ההכרחיים של הילד (שהוא מתחת לגיל 6). כיצד יכריעו מהו הסכום המתאים למילוי הצרכים ההכרחיים? לפי נסיבות המקרה הספציפיות - לפי מידת החסר של הילד ומידת היכולת של ההורה. את גובה המזונות יפסקו לפי הכנסתו של החייב, לפי פוטנציאל ההשתכרות שלו, ולפי רכושו וחסכונותיו. במקרה דנן, השופטת מצאה בחומר הראיות, כי לנתבע יש רכוש משלו, הוא מקבל שכר בעבודתו ויש לו פוטנציאל השתכרות גבוה. אי לכך, נשמטה הקרקע מתחת לגרסתו והוא נמצא לא אמין.

לאחר מכן, עברה השופטת לבחינת צרכיו של הקטין. בהקשר זה, לא נפסק מלוא הסכום הנתבע, אלא סכום שממלא את הגדרת הצרכים ההכרחיים בעיני השופטת, בהתחשב בצרכי הקטין וביכולות הנתבע. צרכים הכרחיים הם צרכים שמוטלים במלואם על האב וכל מה שמעבר, אלו צרכים שעל האם מוטלת החובה להשתתף במימונם. לכן, הנתבע חויב בתשלום מזונות הילד עד הגעתו לגיל שמונה עשרה או רגע סיומו את התיכון - המאוחר מבין השניים. כמו כן נקבע, כי האב ישלם מזונות לילד גם כשיהיה בצבא, בגובה של שליש ממה ששילם עד אז.
לסיכום, בתי המשפט פועלים מתוך רצונם להגן על ילדים ולהבטיח להם את קיומם בכבוד.