אחת לכמה זמן, אפשר לשמוע על עבירה שבוצעה באכזריות, ברוטאליות וחוסר רחמים על ידי הנאשמים בה, תוך ניצול מצוקת הקורבן וחוסר האונים בו היה שרוי. במקרים אלו, בתי המשפט נוטים להשית על הנאשמים עונשי מאסר חמורים, על מנת לבטא את הסלידה הקשה אותה החברה חשה עקב ביצוע העבירה בצורה זו. דוגמא לכך, בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום מעצר
פורום רישום פלילי
פורום פלילי
במקרה דנן, נגזר דינם של שלושה נאשמים שהורשעו בביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם חבלה ורצח במזיד בעת ביצוע שוד. על פי עובדות המקרה, הנאשם 1 ו-2 קשרו קשר עם חברם לשדוד חנות בעיר חיפה. באחד מימי חודש ינואר 2005, השניים פנו לאדם נוסף וביקשו להשאיל את רכבו, בתירוץ שווא.
השניים לקחו את הרכב והמתינו בנקודת מפגש שנקבעה מראש, לשם הנאשם 3 היה אמור להגיע. אותה עת, הנאשם 3 שהה בסמוך לחנות נשוא השוד והמתין עד שמנהל העסק יסיים עבודתו. בסביבות השעה 21:00, המנהל עזב את החנות ונכנס למכוניתו, בדרך לביתו. נאשם 3 דיווח זאת והנאשמים 1 ו-2 עקבו אחר מנהל החנות לביתו.
השניים המתינו למנהל החנות ליד ביתו ולאחר שהאחרון החנה את רכבו, הם חטפו אותו וכפו עליו להיכנס לרכב. לאחר מכן, השלושה החלו בנסיעה במהלכה הנאשמים 1ו-2 ניסו לסחוט ממנהל החנות את הקוד לכספת, הכו אותו ונטלו את המפתחות לעסק. בנקודה מסוימת, הנאשמים 1 ו-2 פגשו את נאשם 3 ומסרו לו את המפתחות על מנת שיכנס לחנות, יפתח את הכספת וייקח את תוכנה. בנוסף, הנאשמים נטלו את השעון של מנהל החנות ואת מכשיר הפלאפון שהיה ברשותו.
במקביל, נאשם 3 הגיע לחנות ופרץ אותה באמצעות המפתחות. אולם, הוא לא הצליח לפרוץ את הכספת ועזב את המקום מבלי לשדוד את תוכנה. אותה עת, הנאשמים 1 ו-2 הכו את המנהל בכל חלקי גופו, חבטו בראשו וחנקו אותו, על מנת להמיתו. בעקבות החבטה בראש, נגרם למנהל נזק חמור בגולגולת שהביא למותו. כשהנאשמים סיימו במעשיהם, הם קשרו את המנוח, כיסו את ראשו ופניו ולאחר מכן, השאירו אותו ברחוב, שם נמצא למחרת ללא רוח חיים.
גזר הדין
בפתח גזר הדין, השופטים הדגישו את מעשיהם החמורים של הנאשמים, אשר פגעו במנוח על לא עוול בכפו, מבלי שבין הצדדים היה סכסוך קודם וכל חטאו של המנהל היה שהחזיק את מפתחות החנות והקוד לכספת. יתרה מזאת, צוין שמעשיהם של הנאשמים היו בעלי חומרה יתרה, לאחר שאלו לא גילו רחמים כלפי המנוח, חטפו אותו מביתו הפרטי, ניסו לסחוט ממנו פרטים על החנות והכו אותו עד שהביאו למותו. לאחר שהבינו את תוצאות מעשיהם, הם אף לא ניסו להציל את המנוח, אלא הותירו אותו זרוק ברחוב, כחפץ עזוב.
נקבע שאכזריות זו של הנאשמים, שהתחזקה לנוכח הצגת תמונות שצולמו בזירה בה המנוח התגלה, חייבה ענישה הולמת גם ביחס ליתר העבירות. שיקול נוסף שהצדיק החמרה בעונש היה העובדה שהנאשמים לא הביעו חרטה על מעשיהם, פרט לאחד. בנוסף, נפסק שגם נסיבותיהם האישיות לא הצדיקו יחס מקל וכך גם העובדה שהעבירות תוכננו מראש, והמעורבים היו מודעים לאפשרות שמעשיהם יובילו למות המנוח.
לבסוף, השופטים השיתו על הנאשמים את העונשים הבאים: בגין עבירת הרצj, הושת על כל אחד מהם עונש מאסר עולם. בגין עבירות החטיפה והשוד, כל אחד מהנאשמים נידון ל-10 שנות מאסר, מתוכן 8 לריצוי בפועל והשאר על תנאי. כמו כן, כל אחד מהנאשמים חויב לפצות את עיזבון המנוח בסך 150,000 ₪.
עודכן ב: 04/11/2012




