בשנים האחרונות, תופעת האלימות בחברה הישראלית הולכת וגוברת. מדי יום, ניתן לקרוא בעיתון על אדם שתקף אחר בעקבות ויכוח על חנייה, עקיפה בכביש או בשל מחלוקת כספית. אי לכך, בתי המשפט נוטים להתייחס בכובד ראש לנאשמים בעבירות אלו ולגזור עליהם עונשים חמורים. זאת, על מנת להרתיע את כלל הציבור מפני מעשים אלו. לעיתים, המאשימה והנאשם מסכימים על עונש במסגרת הסדר טיעון. במקרים אלו, בית המשפט מתבקש לאשר את ההסדר ולוודא שהוא משקף איזון ראוי בין האינטרס הציבורי שבהרשעה, לבין האינטרס האישי של הנאשם. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירות של סחיטה באיומים, איומים ותקיפה. על פי עובדות המקרה, במהלך השנים 2005 ו-2006, הנאשם דרש מהמתלונן כספים על חשבון פיצויים שהיו עתידים להיפסק לזכותו בהליך אזרחי בו האחרון ייצג אותו. לאחר שהנאשם הפעיל על המתלונן לחצים כבדים, הלה הסכים לדרישותיו ומסר לו המחאות בסך של 100 אלף ₪.
במהלך שנת 2007, הנאשם שב והפעיל לחץ על המתלונן, עורך דין אשר ייצג אותו בהליכים פליליים, על מנת לקבל מקדמה על חשבון תביעה נוספת שטרם הוגשה. המתלונן סירב, ובתגובה, הנאשם איים עליו. בשל התנהגות זו, המתלונן נכנע לדרישות הנאשם ומסר לו כספים נוספים. זמן מה לאחר מכן, המתלונן החליט להפסיק לייצג את הנאשם. כאשר הוא הודיע לו על כך, האחרון החל במסכת איומים וקללות על מנת להניע את המתלונן להשיב לו כספים שגבה כשכר טרחה. לא זו אף זו, הנאשם המשיך להגיע מידי יום למשרדו של המתלונן, איים לפגוע בחייו ואף השתמש באקדח לצורך כך. לאחר מעצרו של הנאשם, הוא הודה במעשים שיוחסו לו והורשע. במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, סוכמו רכיבי הענישה ושני הצדדים ביקשו מבית המשפט לאמצם.
לטענת המאשימה, חומרת המעשים ועברו הפלילי של הנאשם אוזנו אל מול הודאתו המיידית של האחרון, חיסכון הזמן השיפוטי ועמדת המתלונן בעניין. לשיטתה, שיקולי הקולא והחומרא במקרה זה באו לידי ביטוי בקנס אותו היא ביקשה להטיל ובעונש המאסר שהתבקש. הסניגור ביקש אף הוא לאמץ את הסדר הטיעון מאחר שהוא איזן כראוי בין הנסיבות האישיות של הנאשם מול מעשיו. לדידו, די היה בקנס סמלי כעונש לנאשם לצד מאסר.
דיון והכרעה - הסדר הטיעון שיקף את האיזון הראוי
השופטת קבעה כי מעשיו של הנאשם היו חמורים והיה ראוי להטיל עליו עונש שירתיע אותו מפני ביצועם בשנית ויהלום אותם. עם זאת, השופטת שוכנעה שהסדר הטיעון שיקף כראוי את שיקולי ההרתעה ואיזן אותם אל מול נסיבות המקרה דנן. בנוסף, לטענתה, הודאתו המיידית של הנאשם, הבעת החרטה ונטילת האחריות, לרבות מצוקתו ונסיבות חיו האישיות, הצדיקו קבלה של הסדר הטיעון. כמו כן, עמדתו של המתלונן שביקש מבית המשפט שלא למצות את הדין עם הנאשם לאחר שהסכסוך ביניהם יושב, חיזקה את ההחלטה לקבל את הסדר הטיעון. השופטת ציינה כי לנאשם היו הרשעות פליליות בעברו, אך האחרונה שבהן הייתה בשנת 2002 ולכן לא היה צורך לתת להן משקל רב.
בסופו של דבר, השופטת שוכנעה שההסדר שנקבע בין הצדדים שיקף איזון ראוי בין כלל השיקולים שפורטו. יתרה מזאת, נקבע שגם לו ההסדר נטה לקולא, הוא לא סטה ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים. לכן, ההסדר אומץ על ידי בית המשפט ועל הנאשם הושתו 15 חודשי מאסר בפועל לצד 20 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הוא חויב בתשלום קנס בסך 8,000 ₪.
