הליכי גירושין הינם הליכים משפטיים מורכבים אשר עלולים לקחת זמן. בינתיים, לא ניתן להשאיר את הילדים הקטנים ללא סעד של מזונות. לכן, ניתן לבקש סעד של מזונות זמניים. מדובר אפוא במזונות אשר משולמים עד להכרעה בעניין המזונות הסופיים. כפי שנראה להלן, מזונות הילדים מורכבים מרכיב של מזונות הכרחיים ודין צדקה. כמו כן, המזונות ההכרחיים מוטלים על האב באופן בלעדי, גם אם הוא אינו עובד.
יש לכם שאלה?
החלטה במקרה דנן עסקה בבקשה לקבלת סעד של מזונות זמניים. הבקשה הוגשה על ידי אם המשפחה, בשם שני ילדיהם הקטינים של בני הזוג, וכנגד המשיב - האב. בני הזוג היו זוג נשוי אשר התגורר תחת קורת גג אחת. בין הצדדים התנהלו הליכים שונים. ההליך הנוכחי היה הליך בעבור מזונות זמניים אשר לא נגע לחלוקת הרכוש או הסכמי ממון וגירושין.
טענות הצדדים
האם ביקשה לחייב את אבי המשפחה במזונות של 10,000 ₪ בחודש, וזאת בנוסף לתשלומים עבור אחזקת הדירה בה היא התגוררה עם הקטינים. האב, לעומת זאת, טען כי לא ניתן לחייב אותו במזונות הזמניים וזאת משום שהוא כבר שנתיים לא עבד אלא למד ב"כולל". האב טען כי הלימודים היו בהסכמת התובעת אשר הייתה "בעלת האמצעים הכלכליים במשפחה". יתר על כן, האב הוסיף כי מזונות זמניים הינם סעד זמני ומטרתו לשמור על המצב הקיים. לדבריו, המצב הקיים היה שהוא לא עובד מזה שנתיים ולכן לא ניתן לשנות מצב זה באמצעות סעד זמני.
החלטת בית המשפט
בני הזוג בעניינינו היויהודים ועל כן חיוב המזונות נקבע על פי הדין העברי. מדובר בילדים מתחת לגיל 15 אשר החובה של האב לשלם את מזונותיהם הייתה חובה אבסולוטית. עם זאת, היה צריך להפריד בין המזונות ההכרחיים למזונות מדין צדקה. המזונות ההכרחיים מוטלים על הנתבע באופן מוחלט ואילו דין צדקה מוטל על שני ההורים באופן שווה. צרכיהם ההכרחיים של הקטינים נקבעים לא על פי יכולתו של האב אלא על פי צרכיהם של הקטינים (זאת על פי הלכות המשפט העברי). בגדר הצרכים ההכרחיים של הקטין נכללים הוצאות דיור, מזון, ביגוד והנעלה, חינוך ובריאות.
בית המשפט קבע, אי לכך, כי אין לקבל את טענת האב כי הוא פטור מתשלום מזונות ילדיו בשל כך שאימם הייתה ממונה על ההכנסות והיא כלכלה את בני המשפחה. בתי המשפט דנו בסוגיה זו יותר מפעם אחת ונקבע כי עצם העובדה שהאב תלמיד ישיבה אינה פוטרת אותו מלשלם לילדיו את המזונות ההכרחיים.
גובה המזונות
בית המשפט ציין כי צרכים הכרחיים של קטינים צריך להוכיח כפי שמוכיחים כל תביעה אזרחית אחרת. במקרה דנן, האם צריפה לתביעה קבלות על תשלומי מים, ארנונה, טלפון חשמל ומשכנתא. בית המשפט קבע כי חלקם של הקטינים בקבלות עמד על 40%. מעבר לקבלות הללו, לא צורפו מסמכים אחרים. לכן, בית המשפט נדרש לפסוק את יתר הצרכים ההכרחיים על פי אומד דעתו. הסף המינימאלי לקטין, כפי שזה נקבע בפסיקה העדכנית למקרה זה, היה 1,250 ₪.
באשר לצרכים מעבר לסף המינימאלי, האם ביקשה לפסוק סך כולל של 10,000 ₪ לחודש. דרישה זו לא נתמכת במסמכים או בקבלות. "לכן, נראה כי בשלב זה אין מקום לפסוק צרכים מעבר למינימאליים בסכום של 1,250 ₪. קשה לקבוע היום את הצרכים מעבר להכרחיים משום שלא ברור בינתיים כושר השתכרותו של האב", נקבע בפסק הדין, "לסיכום, בית המשפט מחייב את המשיב לשלם למבקשים, ילדיו הקטינים, סך של 1,250 ₪ לילד ובסה"כ 2,500 ₪. נוסף לכך, המשיב ואם המבקשים חויבו לשלם כל אחד, מחצית מהמשכנתא הרובצת על בית המגורים.
עודכן ב: 22/01/2012




