הליכים פליליים רבים מוכרעים על סמך מהימנות העדים ומהימנות הנאשם. במקרים בהם נאשם נתפס בשקר, ההליך עלול להסתיים לרעתו עקב תפיסתו כלא אמין. כך למשל, לו התגלתה חוסר אמיתות בדברי הנאשם במהלך החקירה המשטרתית. הדבר בעל חשיבות ויכול להשפיע אף על התוצאה הסופית של ההליך. בפרשה הנדונה בית המשפט נדרש לבחון את מהימנות המתלונן ומהימנות הנאשם, תוף שזקף לחובת הנאשם שקרים אותם סיפר לשוטרים עת שנחקר.
יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי
בין המתלונן לבין משפחתו של הנאשם היה סכסוך על רקע קשרי האחרון עם אחותו של הראשון. עקב סכסוך זה, הנאשם החליט להמית את המתלונן. לשם כך, הלה הצטייד באקדח והמתין למתלונן מחוץ למבנה בו היה מצוי, ועת שיצא המתלונן מהמבנה - הנאשם ירה בו מטווח קרוב במטרה לגרום למותו. המתלונן החל לברוח והנאשם דלק אחריו – תוך שהוא המשיך לירות לכיוונו (מעל לשבעה כדורים בסך הכל) ולבסוף פצע אותו. המתלונן הובהל אל בית החולים, שם עבר ניתוחים רבים על מנת להוציא את הקליעים מגופו ועל מנת לשקמו.
בהליך זה בית המשפט התכנס על מנת להכריע את דינו של הנאשם, תוך שעיקר הדיון נגע לזהות היורה בפועל. בית המשפט היה צריך להכריע אם הנאשם הוא זה שירה במתלונן, או שמא היה מדובר בטעות בזיהוי ואדם אחר היה זה שירה במתלונן.
דעת המיעוט
בית המשפט ברוב דעות הרשיע את הנאשם בניסיון לרצח ובעבירת החזקת נשק שלא כדין. דעת המיעוט סברה כי עדותו של המתלונן הייתה כבושה וכי הוא היה עד יחיד בפרשה לקרות המקרה. לפיכך, למרות שהיה "חשד כבד" לכך שהנאשם הוא האדם אשר ירה במתלונן, נטען כי לא הוכחה אשמת הנאשם מעבר לספק הדרוש בהליך בפלילי.
דעת הרוב
לעומת זאת, על פי דעת הרוב, הראיות אשר הוצגו בפני בית המשפט, בתוספת להתרשמות החיובית של המותב מעדות עדי התביעה, הספיקו על מנת להרשיע את הנאשם. לעניין זיהוי הנאשם, צויין כי לא הייתה השתהות במסירת שמו של אדם זה כמבצע הירי. המתלונן, כך נקבע, ידע למסור מידע אודות זהות היורה, למרות שאת שמו לא ידע לציין, וכאמור בית המשפט התרשם ממהימנות עדותו. בית המשפט התייחס לכך שהיה מדובר בנסיבות מאוד מיוחדות: נורו כשבע יריות לעבר המתלונן, המתלונן איבד דם רב והנאשם דלק אחריו וניסה להשלים יעדו. בית המשפט גם ציין שללא הטיפול המהיר והמסור של הצוות הרפואי, נראה כי המתלונן היה מאבד חייו.
בנוסף, דעת הרוב ציינה לחובת הנאשם את הודעות המתלונן במשטרה; את שחזור הערב; את העימות שבין השניים ואת עדותו של המתלונן בבית המשפט. כל אלו, כפי שנפסק, העלו תמונה קוהרנטית וברורה לגבי מה שארע באותו הלילה ולגבי כך שהנאשם הוא האדם שירה לעבר המתלונן. בית המשפט גם שם דגש על כך שהנאשם בחקירתו לא דיבר אמת כאשר הצהיר שאינו הכיר את המתלונן. מעובדה זו בית המשפט למד על כך שהנאשם לא היה אמין.
