כאשר לנכס מקרקעין יש מספר בעלים, הרי שכל אחד מהם הינו שותף במקרקעין. הלכה למעשה, כל אחד מהשותפים רשאי לדרוש בבית המשפט את פירוק השיתוף בכפוף לתנאים מסוימים. אחד מהמקרים השכיחים בו מתבקש פירוק שיתוף הוא בעת פרידת בני זוג שרכשו יחד דירה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לפירוק שיתוף. על פי הנטען בכתב התביעה, הצדדים נישאו זה לזו בשנת 1983. במהלך חיי הנישואים, הם רכשו את הדירה נשוא התביעה והיא נרשמה על שמם בחלקים שווים. על מנת לממן את הרכישה, הם לקחו משכנתאות. בשנת 1997, הצדדים נפרדו והתובעת הגישה תביעת מזונות ומשמורת. במסגרת הדיון המשפטי בתביעה זו, הנתבע חויב לשלם 2,400 ₪ לחודש בגין מזונות ילדים וכן 2,000 ₪ לחודש בגין החזרי משכנתא.
במהלך שנת 2002, הנתבע הגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה. אולם, בית המשפט שדן בתביעה החליט לעכב את הפירוק עד שבתם הקטינה של הצדדים תגיע לגיל 18. יש לציין שעד למועד הדיון בתביעה דנן, הצדדים לא התגרשו זה מזו. זאת מאחר ותביעת הגירושין של התובעת לחיוב הנתבע בגט נדחתה בבית הדין הרבני.
טיעוני הצדדים
התובעת טענה שהנתבע כלל לא עמד בחובת תשלום המזונות. אי לכך, היה עליה לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל נגד הנתבע. אולם, התובעת כן קיבלה 2,000 ₪ לחודש בגין תשלומי המשכנתא. זאת באמצעות עיקול כספים שהגיע לנתבע מהממוסד לביטוח לאומי. לטענת התובעת, חובו של הנתבע בגין אי תשלום מזונות עמד על סך של 600,000 ₪. לשיטתה, בשל חוב זה, נבצר ממנה לעמוד בתשלומי המשכנתא השוטפים ולכן הבנק מינה כונס נכסים למכירת דירת בעלי הדין. לאחר דין ודברים, התובעת הגיעה להסדר פריסת החובות עם הבנק וכינוס הכנסים בוטל. הלכה למעשה, התובעת ביקשה מבית המשפט להורות על פירוק השיתוף בדירה כך שחלקו של הנתבע יעבור אליה, כנגד חובו בגין אי תשלום המזונות. מנגד, הנתבע התנגד לבקשת התובעת. הוא הדגיש כי מצבו הכלכלי היה קשה, ולכן, לא הייתה לו אפשרות לעמוד בתשלומי המזונות והמשכנתא.
השופטת החליטה על קיזוז חובות
השופטת קבעה כי לאור העובדה שהתובעת נשאה לבדה בעול מזונות הילדים ותשלומי המשכנתא לאחר הפרידה, למרות חיובו של הנתבע בכך, הרי שבנסיבות העניין היה ראוי לקזז את חובות האחרון כנגד העברת זכויותיו בדירה. זאת בפרט לאור עדות הנתבע לפיה בשל מצבו הכלכלי הוא התקשה לשאת בעול התשלומים.
השופטת הדגישה שבמקרה דנן, היה ניתן לבצע את קיזוז החובות. זאת למרות שלכאורה, חובו של הנתבע במזונות היה על פי פסק דין בו הילדים עצמם תבעו מזונותיהם. שכן, הלכה למעשה, חובו של הנתבע היה כלפי התובעת, לאחר שהאחרונה פתחה תיק הוצאה לפועל בגין תשלום המזונות. בנוסף, במקרה זה, ילדי בעלי הדין קיבלו מזונות מאמם. כלומר, היא נשאה בנטל כלכלתם. השופטת קבעה שבפעולה זו, התובעת "קנתה" את הזכות לתבוע מזונות עבר מהנתבע. כלומר, לתבוע את חובה בגין כלכלת הילדים. השופטת ציינה שזכות האם לתבוע את השבת החוב מהאב עמדה לה גם מכוח המחאת חיובים וחוק עשיית עושר שלא במשפט.
בסופו של דבר, השופטת קיבלה את הבקשה והורתה על פירוק השיתוף בדרך הקיזוז. כלומר, העברת זכויותיו של הנתבע בדירה לידי התובעת, בתמורה לקיזוז חובו במזונות ותשלומי המשכנתא.
