סעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לבית המשפט להתלות את ההליכים כנגד נאשם. הפעולה יכולה להתבצע ביוזמת בית המשפט או לבקשת התובע, באופן זמני או קבוע והכל בכפוף לאיתור הנאשם. תקופת ההתיישנות אינה נספרת דרך כלל במהלך התליית הליכים וזהו הליך אשר תכליתו היא לא לאפשר לאדם שנמלט מן הדין לצאת נשכר ממעשיו.
יש לכם שאלה?
לפנינו פרשה יוצאת דופן אשר חלק חשוב ממנה היא הבקשה נשוא מאמר זה. המבקש הורשע בדין בביצוע עבירות ואף ריצה את עונשו על מעשיו. עם זאת, זמן בטרם הדיון בבקשה דנן, נענתה בחיוב בקשתו של האיש לקיום משפט חוזר בעניינו. זאת מאחר ונתגלה חשש ממשי לעיוות דין. הבקשה אשר לפנינו היא בקשתו של אותו אדם להתלות את ההליכים במשפטו החוזר, וזאת משום שלטענתו גילו (73) ומצבו הרפואי לא אפשרו לו לקיים את המשפט החוזר כהלכתו.
טענות הצדדים
לטענת הנאשם, גם בהנחה שעובדות המקרה דנן לא עמדו לנגד עיני המחוקק בעת שחוקק את סעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי, הרי שבית המשפט יכול היה לעשות בו שימוש במקרה דנן. זאת גם מכוח תקנה 11 לתקנות בית המשפט (סדרי דין במשפט), המאפשרת לבית המשפט לחרוג מסדרי הדין המקוריים שעה שמדובר במשפט חוזר. הנאשם אף הציע כי קבלת טענת התליית ההליכים יכולה הייתה לפטור את בית המשפט מניהול ההליך כולו, משום שכבר ריצה את עונשו. לא זו אף זו, הרי שהנאשם עצמו הוא שביקש את קיום המשפט החוזר, הליך שבעת ההיא בחר לוותר על ניהולו.
מנגד, המאשימה טענה כי הפררוגטיבה להפעלת סעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי הייתה נתונה מאז ומעולם לתביעה, ותכליתה של הוראה זו היא למנוע מנאשם אשר נמלט מהדין ליהנות מפירות מנוסתו. נטען כי היענות לבקשת הנאשם עלולה הייתה להפוך את היוצרות ולאפשר לנאשם לנצל את מוסד התליית ההליכים לטובתו. צוין כי משמעותו של הניצול לעיל היה בכך שהנאשם, אותו אדם אשר ביקש משפט חוזר והצליח להוביל לביטול הרשעתו, ניסה "לאכול את העוגה ולהותירה שלמה", בכך שניסה למנוע ניהול משפט חוזר בעניינו. אי לכך, המאשימה טענה כי מן הראוי היה לקיים את המשפט החוזר כסדרו.
דחיית הבקשה
השופט בחן את טענות הצדדים ומסר את הכרעתו. צוין שהמאשימה צדקה עת טענה כי הפררוגטיבה להפעלת התליית הליכים נתונה במרבית המקרים לתביעה, אם כי יש לזכור שבית המשפט רשאי להורות על כך מיוזמתו. יחד עם זאת, השופט קבע שהמקרה דנן לא היה אחד מן המקרים בהם היה צורך בהתליית הליכים. הודגש שנפסק לא אחת כי משהתקבלה בקשתו של נאשם למשפט חוזר, אין האחרון יכול לסגת מקיום ההליך. שהרי, משפט חוזר מבטל מעיקרו את ההליך הקודם. יתרה מזאת, נקבע כי המאשימה היא זו אשר היה בכוחה לקבוע האם יתנהל ההליך אם לאו ורק לה הייתה נתונה הסמכות לכך. בנוגע לטענת הנאשם בעניין סדרי הדין השונים במשפט חוזר, השופט הדגיש כי הסטייה מסדרי הדין תתאפשר רק בהתקיימן של נסיבות מיוחדות אשר יחייבו זאת, ובמקרה דנן לא התקיימו נסיבות כאמור. אי לכך, הבקשה נדחתה.
