לאחר שהמשטרה עוצרת אדם החשוד בביצוע פשע עליה להגיש בקשה לבית המשפט על מנת להשאירו במעצר. במקרים אלו, קיימות שתי עילות אשר בגינן ניתן לבקש את הארכת המעצר. העילה הראשונה היא עילת המסוכנות, לפיה על המשטרה להוכיח כי קיים סיכום לבטחון האדם, הציבור או המדינה. העילה השניה היא עילת שיבוש ההליכים, לפיה על המשטרה להוכיח כי קיים חשש מבוסס לשיבוש הליכי החקירה או המשפט. בפרשה זו נידונה בקשת הארכת מעצר בעניינו של ניצול שואה שהיה חשוד ברצח אשתו, ועל בית המשפט היה לבחון אם עילות המעצר הללו התקיימו.
יש לכם שאלה?
החשוד בהליך זה היה ניצול שואה והוא נעצר בחשד לכך שרצח את אשתו. על פי הנטען על ידי נציג המשטרה בדיון הארכת המעצר, מזירת האירוע עלה כי החשוד ואשתו לקחו יחד 45 כדורים וכי בזירה היו מכתבי התאבדות של בני הזוג. כמו כן, נטען כי לאחר שאשת החשוד לקחה את הכדורים, החשוד לקח אקדח, ירה בה וגרם למותה. בנוסף, נציג המשטרה ציין כי החשוד הגיש לשוטרים הודעה כתובה, לפיה הוא אכן ירה באשתו על מנת להמיתה. במצב דברים זה, נטען כי קמה עילת מעצר מפאת מסוכנותו של החשוד ומפאת החשש שיעלים ראיות. כפי שהוסבר לבית המשפט, מטרת המשך המעצר הייתה המשך חקירת האירוע, לרבות קבלת ממצאי המעבדה ובדיקה באם האשה אכן רשמה את מכתב ההתאבדות ולא אחר. נציג המשטרה התנגד לחלופת המעצר אשר הוצעה, לפיה החשוד יהיה תחת השגחת משפחתו.
הודאת החשוד
בפרוטוקול צויין כי החשוד בכה תוך כדי שאמר כי חי עם אשתו המנוחה 61 שנים ושהיא סבלה ממחלות שלא ניתן היה לרפא. לפיכך, הוא ואשתו החליטו לקחת את הכדורים על מנת להתאבד. כמו כן, החשוד ציין כי ירה באשתו תוך כדי השפעת הכדורים ומתוך מחשבה שהיא מתה. ב"כ החשוד הצהיר כי סיבת המעצר היחידה האפשרית הייתה עילת מסוכנות. זאת היות והחשוד נעצר בחשד לרצח. אולם, במקרה זה היה ברור כי החשוד לא היה מסוכן לסביבה הקרובה לו או לציבור הרחב.
החלטה
שופט בית המשפט ציין כי היה מדובר במקרה קשה ביותר בו מיוחסת לחשוד עבירת המתת אדם בכוונת תחילה. כן צויין כי בהליך הקודם בעניין החשוד, בית המשפט הורה על הארכת המעצר.
השופט הדגיש שהוא סבר ש"מדובר לכל היותר בעניין של המתת חסד, שנעשה על ידי החשוד כלפי אשתו המנוחה, ואף הייתי מוסיף אהובתו", וכי "לאור מצבו של החשוד והתרשמותי ממנו ומדבריו, אני בטוח כי אין כל מסוכנות מצידו כלפי מאן דהוא". כמו כן, השופט קבע כי לאור השלב בו החקירה הייתה מצויה, ולאור ממצאיה, לא היה חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה.
לאור האמור, בית המשפט החליט על שחרור החשוד תחת השגחה מלאה. לשם וידוא ההשגחה, על החשוד ובני משפחתו המשגיחים היה לחתום על ערבות עצמית בסך 50,000 שקלים כל אחד. יש לציין כי בתום דיון זה נציג המשטרה ביקש את עיכוב ביצוע ההחלטה היות ובכוונתו הייתה להגיש ערר אודותיה, וכי עקב כך בית המשפט החליט על עיכוב שחרור החשוד למשך של 48 שעות.
.JPG)
