הטכנולוגיה המתקדמת בעת המודרנית מאפשרת לערוך לקטין בדיקת רקמות במטרה לברר את זהות אביו של הראשון. כמובן שדרוש מועמד אשר את אבהותו ניתן לשלול או לאשר. נחיצותה של בדיקת האבהות יכולה לבוא לידי ביטוי בשדה המשפט. לדוגמה, טול מקרה בו אדם מסרב לשלם מזונות לקטין, פרי רחמה של אשתו לשעבר, בטענה כי הקטין אינו בנו, כי אם בנו של מאהבה של האם. מנגד, יש לנקוט משנה זהירות באישור בדיקת אבהות שכן תוצאות מסוימות עלולות להדביק לקטינים אות קין של ממזרים. באופן כללי, בית המשפט לא יאשר בדיקת אבהות במידה והדבר עומד בניגוד לטובת הקטין המעורב.

 

יש לך שאלה?

פורום אבהות

פורום זכויות הגבר במשפחה

לפנינו ערעור כנגד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אשר נדון בפני הרכב מחוזי. בבית המשפט קמא נדחתה תביעתו של גבר אשר דרש לערוך לביתה של אשתו לשעבר בדיקת רקמות במטרה לקבוע כי הוא (המערער), אביה הביולוגי. חשוב לציין כי אימה של הקטינה (גרושתו של המערער) והמשיבה בהליך זה, טענה שאביה הביולוגי של הקטינה היה בן זוגה הנוכחי ולא המערער. ודוק: הקטינה דנן נולדה כ-8.5 חודשים לאחר שבני הזוג התגרשו, ולכן במידה והיה נקבע שבן זוגה הנוכחי של האם היה האב הביולוגי, הרי שהקטינה הייתה מוכרזת כממזרה. ממצב זה בית המשפט קמא ביקש להימנע, ולכן סילק את התביעה על הסף. חשוב לציין כי תביעתו המקורית של המערער הגיע סמוך לאחר שגרושתו הגישה כנגדו תביעה להגדלת המזונות לילדיהם (הנוספים), של בני הזוג לשעבר.


דיון והכרעה – הערעור נדחה


השופט בחן את נסיבות המקרה, האזין לטענות הצדדים ומסר את הכרעתו. ראשית צוין כי כאשר יש להחליט בשאלה האם לאפשר בדיקת אבהות אם לאו, יש לבצע איזון בין מספרי אינטרסים מתנגשים: זכות האב הביולוגי לדעת מיהו ילדו; זכות הבן לדעת מיהו אביו מולידו; זכות הבן הקטין להגנה על טובתו הוא ואינטרס הציבור לדעת את זהותו של ההורה הביולוגי למען טובת הציבור בכללותו. הודגש כי מבין כלל האינטרסים לעיל, לטובת הקטין מעמד רם ונישא בהשוואה ליתר האינטרסים. כאשר טובת הקטין בסכנה, ייסוגו האינטרסים האחרים, ובכלל זה זכותו של האב לדעת מיהו בנו. בנוסף, השופט הבהיר כי נפסק בעבר לא אחת שבמידה וקיים חשש ממזרות, אין לאפשר את בדיקת האבהות, וזאת מאחר וטובת הקטין בסכנה.


מן הכלל אל הפרט


נקבע כי במקרה דנן, קיומה של בדיקת האבהות עלול היה להוביל למצב בו הקטינה הייתה מוגדרת כממזרה. לאור זאת, נקבע כי לא היה נכון לאפשר את קיום הבדיקה, וזאת במטרה להגן על טובתה של הקטינה נשוא ערעור זה. בנוסף, צוין כי במידה והקטינה תרצה בכך, ותגיע לבגרות, תוכל לפעול מרצונה החופשי לבירור זהותו של אביה, אך נכון לעת ההיא, הדבר היה מנוגד לטובתה. לאור העולה מן המקובץ, בית המשפט דחה את הערעור.