מלאכת גזירת דינו של נאשם היא מלאכה מורכבת, עדינה ומסובכת. על השופט להתחשב במספר שיקולים, אשר לעיתים עלולים לעמוד בסתירה בינם לבין עצמם. שיקולי הענישה המרכזיים הם: הרתעה – העלאת המורא מפני החוק בלבו של העבריין ושל נוספים שכמותו, לבל יחזרו לסורם ויבצעו עבירות נוספות; מניעה - הרחקת העבריין מהחברה, כאשר הצבתו מאחורי סורג ובריח מאיינת את יכולתו לפגוע שוב; גמול – בעבור מעשה רע, אנו כחברה, מעוניינים להשיב לעבריין כגמולו; שיקום – זהו אינטרס חברתי, על ידי שיקומו של העבריין תצמח התועלת המצרפית, וזאת מפני שהאחרון לא ישוב לפשוע ולא ייצור נטל על החברה בכללותה. לצד שיקולים אלו יש כמובן להתחשב בנסיבות המעשה ומחומרתו מחד ונסיבותיו האישיות של הנאשם מאידך. כאשר קיימים שיקולים לחומרה ושיקולים לקולא.
יש לך שאלה?
להלן גזר דינו של צעיר ערבי תושב המשולש, יליד 1989, אשר הורשע במספר עבירות חמורות. בין המעשים בהם הורשע ניתן היה למצוא נהיגה בזמן פסילה, סיוע לאחר מעשה בעבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה, עבירות בנשק (אחזקה ונשיאה), הצתה ותקיפת שוטר.
הנאשם הורשע בכך שהסיע ברכבו שלושה אנשים אשר זהותם לא הייתה ידועה, לאחר שירו ופצעו שני אנשים בכפר שכן. נקבע כי לאחר שהשלושה נמלטו מזירת הפשע, הנאשם הגיע עם מכוניתו ואסף אותם במטרה למלטם מהמקום. בנוסף, נפסק כי בהמשך היום, עת בוצע חיפוש ברכבו של החשוד, בו הוא נהג ללא רשיון נהיגה תקף, הנאשם דחף את השוטר והתפרע במקום. צוין כי לאחר מספר ימים הנאשם המשיך את דרכו העבריינית, עת ניסה, יחד עם אחרים להצית את רכבו של אחר, דבר שנמנע ברגע האחרון עקב יציאתו של המתלונן מהבית לעבר החשודים.
שיקולי הענישה וגזר הדין
שופט בית המשפט הדגיש כי על אף גילו הצעיר והעדר עברו הפלילי של הנאשם, ביצע האחרון בפרק זמן קצר ביותר (כחודש ימים), שורה של עבירות פליליות חמורות במיוחד. לא זו אף זו, צוין כי הנאשם אמנם הודה במעשיו והביע חרטה, אך חרף זאת לא סייע למשטרה ולא הפליל את חבריו.
בית המשפט מצא כי הנאשם זלזל בהתנהגותו בשלטון החוק ובז לו באופן בוטה. נקבע כי אדם אשר מבצע עבירת הצתה יודע את תחילתה אך סופה אינו צפוי ולכן ביצועה מלמד על אדישות לחיי אדם. בית המשפט קבע כי מעשים אלו חייבו ענישה חמורה אשר יהיה בכוחה להרתיע את הנאשם ושכמותו מביצועם של מעשים כגון דא. צוין כי נשקלו גם השיקולים לקולא – גילו הצעיר של הנאשם, הודאתו, ועברו הנקי. שכן, ללא השיקולים הללו עונשו של הנאשם היה חמור יותר.
לבסוף בית המשפט פנה לגזירת דינו של הנאשם ונגזרו עליו 60 חודשי מאסר, כאשר מתוכם 40 לריצוי בפועל, מאסר על תנאי למשך שנתיים, פסילת רשיון נהיגה למשך שנתיים, ושנה נוספת על תנאי.
.JPG)
