תביעה להכרה בנכות עקב טענה להופעת מחלת הצליאק במהלך השירות הצבאי
כאשר אדם נפגע במהלך שירותו הצבאי ונגרמת לו פגיעה או נכות הקשורים בקשר סיבתי לשירותו בצבא הוא זכאי לפיצויים בעבור נזקים אלו. את הדרישה לפיצוי יש להפנות אל קצין התגמולים של משרד הבטחון, האחרון יברר את פרטי המקרה, ובמידה וילמד כי מקורה של הנכות או הפגיעה אכן היה בשירות הצבאי, הרי שיורה על תשלום פיצויים למבקש. מטבע הדברים, לעיתים קשה לקבוע באופן מדויק מתי וכיצד נגרמה הנכות הרפואית או הפגיעה הנטענת. לדוגמה, אדם עלול לטעון כי לקה במחלת הסרטן עקב חשיפה לכאורית לקרינה במהלך שירותו הצבאי, אך מנגד, יתכן כי המחלה קיננה בגופו זמן רב קודם לכן, ולשירות הצבאי לא הייתה כל השפעה על המצב. לאור מורכבות המצב, אזרחים מערערים לא אחת על קביעותיו של קצין התגמולים והדברים מוכרעים בערכאות משפטיות.
תיאור המקרה
לפנינו דיון אשר במסגרת בחן בית המשפט את החלטתו של קצין התגמולים לדחות את בקשתה של חולת צליאק לפיצויים. הצעירה, כבת 30, שוחררה משירותה הצבאי מספר חודשים טרם המועד בו הייתה אמורה לסיים את חובותיה, סיבת השחרור הייתה מחלת הצליאק והשפעותיה. חשוב לציין כי עוד בטרם גיוסה, אובחנה המבקשת כסובלת מאנמיה וכאבי בטן.
טענות הצדדים
המבקשת טענה כי מחלת הצליאק נגרמה לה כתוצאה משירותה הצבאי, ולפיכך, היה על קצין התגמולים להכיר בנכותה ולפסוק בעבורה פיצויים. לשיטתה של המבקשת, עקב תנאי שירותה הצבאי היא נאלצה לצרוך מזון עשיר בגלוטן, דבר שעורר את מחלת הצליאק, ממנה לא סבלה קודם לכן. בנוסף צוין על ידי המבקשת כי בטרם השירות הצבאי צרכה מזון מגוון ועשיר ואולי במהלך הטירונות והקורס הצבאי סופק לה מזון שעיקרו מרכיבים עשירים בגלוטן. עקב כך, נטען, נוצרה מחלת הצליאק בגופה של המבקשת. את טענותיה אלו תמכה הצעירה בחוות דעתו של מומחה רפואי, אשר הוסיף וטען כי מחלת הצליאק אינה מולדת ויכולה להופיע עקב שינוי תזונה.
מנגד, המשיב גרס כי מחלת הצליאק קיננה בגופה של המבקשת זמן רב בטרם התגייסה לצבא. לשיטתו, אשר התבססה על חוות דעתו של מומחה רפואי מטעמו, כאבי הבטן והאנמיה ממנה סבלה המתלוננת בטרם גיוסה היו תסמינים למחלת הצליאק שלא אובחנה. לאור זאת, נטען כי לא התקיים קשר סיבתי בין שירותה הצבאי של המבקשת לבין מחלת הצליאק ממנה סבלה.
דיון והכרעה – הבקשה נדחתה
בית המשפט בחן את טענות הצדדים, האזין למומחים שהעידו בפניו ומסר את הכרעתו. בראשית הדברים, בית המשפט ציין כי על מנת לזכות בפיצויים יש להוכיח במאזן ההסתברויות קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין השירות הצבאי לבין הופעת הנכות. במקרה דנן, בית המשפט העדיף את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם המבקש, אשר קבע כי מחלת הצליאק שכנה בגופה של המבקשת זמן רב עובר לגיוסה, וכי הסיבה בלעדיה אין למחלה זו הינה גנטית. בנוסף צוין כי התגלו תסמיני המחלה עוד קודם לשירות הצבאי, אך משום מה היא לא אובחנה כראוי. לאור הדברים האמורים, דחה בית המשפט את הבקשה בקובעו כי שירותה הצבאי של המבקשת לא היה הסיבה למחלתה.