במסגרת ניהול הליך פלילי, התביעה וההגנה יכולים להביא את עדיהם על מנת לתמוך בעמדתם. להבאת העדויות קיימים מספר חריגים, כאשר אחד מהם הוא חריג עדות השמיעה. עם זאת, לפי סעיף 10א' לפקודת הראיות, בית המשפט יכול להעדיף את דבריו של עד אשר נאמרו מחוץ לכותלי בית המשפט על פני עדותו בפני בית המשפט. כלומר, בית המשפט יכול לקבל דווקא את עדות השמיעה. הפרשה הנידונה עסקה, בין היתר, בכך.
יש לך שאלות?
פורום פלילי
פורום כתב אישום
המתלונן הוא קטין אשר התגורר בכפר ג'יסר אל-זרקה. באחד מהימים שבהם שהה בכפר, הנאשם בליווי שניים אחרים קשרו את ידיו בחבל וגררו אותו לנחל התנינים הנמצא בסמוך לכפר. תוך כדי גרירת המתלונן, איימו עליו השלושה שאם לא ישתף עמם פעולה הוא יוכה. כאשר הגיעו הארבעה לקרבת הנחל, החלו השלושה להכות אותו בכל חלקי גופו ולזרוק עליו אבנים. בהמשך, השלושה לקחו את המתלונן והכניסו אותו לבור ניקוז עמוק, ולאחר מכן אף כיסו את בור ניקוז באמצעות מכסה מבטון. כפי שתואר בכתב האישום, "הנאשם, ושני האחרים לא שעו לבכיו ולתחינותיו של המתלונן, אשר סבל מכאבים, וצחקו במהלך מעשיהם; כן לא שעו לבקשתו להוציאו מהבור החשוך. אדם אשר עבר במקום, חילץ את המתלונן ההמום והמפוחד מהבור". עקב מעשים אלו נגרמו למתלונן דימומים וחבלות בכל חלקי גופו.
הנאשם כפר בעובדות אלו וטען כי לא היה כלל במקום האירוע. לאור המעשים המתוארים, הנאשם הואשם בעבירות חבלה בכוונה מחמירה, חטיפה לשם כליאה ו/או חבלה והתעללות בקטין.
המחלוקת בבית המשפט נגעה לשאלה – האם הנאשם לקח חלק באירוע המתואר?
בראשית דבריו, בית המשפט ציין: "אקדים ואומר כי אני ער למכלול טיעוניו של ב"כ הנאשם, על הפניותיו באשר לסתירות אלה ואחרות שבאו לידי ביטוי בעדויות עדי התביעה בין אם זה המתלונן ואביו ובין אם זה מי שהיו שותפיו של הנאשם בפגיעה במתלונן מתחילת האירועים ועד לסופם, ואולם, אני סבור כי היה זה הנאשם ולא אחר אשר היה שותפם של ש’ ור’ במהלך השתלשלות האירועים עד להכנסת המתלונן לבור הביוב"
בית המשפט ציין כי המתלונן לא היה נלהב להצביע על הנאשם כאדם אשר התעללל בו באותו האירוע וכי אף במהלך המשפט הכחיש את היכרותו עם הנאשם, אשר היה בן כפרו. למרות זאת, בית המשפט העדיף לקבל את גרסאותיו של המתלונן בתחנת המשטרה, לפיהן הנאשם דווקא כן היה מעורב באירוע – וזאת לפי הסמכות הנתונה לו בסעיף 10א' לפקודת הראיות.
כמו כן, בית המשפט ציין כי עדות הנאשם לא הייתה מהימנה, בלשון המעטה, וכי העובדה שהנאשם נעלם למשך מספר ימים לאחר קרות האירוע, בעוד שחוקרי המשטרה נאלצו במשך 6 ימים לחפשו ולהותיר הודעות בדבר היותו נדרש להגיע אל תחנת המשטרה לחקירה, מעידה דווקא על מעורבותו של הנאשם. בית המשפט לא קיבל את גרסתו של הנאשם, לפיה אינו זוכר היכן היה ביום האירוע, תוך שנקבע כי "תשובתו מתחמקת ומעורפלת". בית המשפט גם ציין את העובדה שאחד המעורבים הודה כי המטרה בלקיחת המתלונן אל הנחל הייתה הריגתו.
בסיום דבריו, בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי "הנאשם היה היוזם ומי שהוביל לתקיפת המתלונן וחבל בו בשרשרת ברזל, כבל חשמלי וצינור גומי וחבט על פי אחת העדויות אף באבן בראשו ובסיום אף הורידו לבור הביוב וסגר את מכסהו". לאור כך, נקבע כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום.
עודכן ב: 04/11/2012



