בית המשפט רואה בחומרה מעשי אינוס ועבירות סדום באופן כללי, אך במיוחד אם מעשים אלו נעשים בקטינים מתחת לגיל 16. במקרים אלו נגרמים לקטינים צלקות של ממש אשר ילוו אותם משך כל חייהם ויעצבו את אישיותם. עקב צלקות אלו, הקטינים נדרשים לרוב בטיפולים שונים, בפיקוח ותמיכה ארוכת טווח. בפרשה זו נידון מקרה חמור במיוחד, בו הנאשם הורשע בעבירות מין כלפי ילדה בת 4. בהליך זה בית המשפט התכנס על מנת לגזור את עונשו.
יש לכם שאלה?
הנאשם בפרשה זו עבד כנהג הסעות באמצעות רכבו הפרטי משך מספר חודשים. במסגרת עבודה זו, הנאשם הסיע מספר פעמים ילדה בת 4 מגן הילדים אל ביתה. בתקופה זו, הנאשם פשט את מכנסי הילדה והחדיר אצבעות לאיבר מינה בחמש הזדמנויות שונות. על מעשים אלו הוגש כתב אישום כנגד הנאשם, בגין חמש עבירות אינוס לפי סעיף 345 לחוק העונשין, והוא הורשע לאחר הודאתו. במסגרת הודאתו, סוכם עם הנאשם כי לפני שבית המשפט יגזור את דינו, יוזמן תסקיר הערכת מסוכנתו ותסקיר קורבן עבירה אודות הילדה הנפגעת.
תסקיר קורבן העבירה
מתסקיר נפגעת העבירה עלה כי הנאשם "קנה" את שתיקתה של הילדה על ידי רכישת ממתקים עבורה, וכי הושיב אותה ליד כסא הנהג ללא חגורת בטיחות על מנת שיוכל לגעת בה. בתסקיר צויין כי: "מאז נחשפה הפרשה חלה התדרדרות חמורה במצבה של הילדה. היא הפסיקה לאכול כפי נהגה בעבר. היא דרשה לישון אך ורק במיטת האם והיתה מתעוררת כשהיא בוכה וצועקת מתוך חלום. כשראתה הילדה רכב בצבע אדום, כצבע מכוניתו של הנאשם, היתה מגיבה בצעקות חרדה ואימה. הילדה לא איפשרה לגעת ולרחוץ את איזור הישבן ואיבר המין בהליכה לשירותים או למקלחת. היא חרדה מכל רעש וסובלת מסיוטי לילה". כתוצאה מהמעשים המדוברים, צויין בתסקיר כי בילדה חלה נסיגה אשר בעקבותיה נוצר פער של 3 שנים בין הגיל הביולוגי של הילדה לבין שלב ההתפתחות בו היא מצויה.
הערכת מסוכנות הנאשם
מדו"ח הערכת המסוכנות עלה כי הנאשם יליד שנת 1939, נשוי, אב לשמונה ילדים וסב ל-18 נכדים. הנאשם היה חסר עבר פלילי. בנוגע לעבירות הנטענות, צויין בתסקיר כי הנאשם הכחיש את העבירות שיוחסו לו וכי שלל פגיעה אפשרית בילדה. עם זאת, לעתים הנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו, תוך שטען כי "מדובר במעידה חד פעמית". בתסקיר גם צויין כי "קיים חשד לקיומו של גרעין פדופילי בהתנהגותו ואפשר כי הפתולוגיה המינית הינה תוצר של תהליך רגרסיבי על רקע שימוש באלכוהול ומשבר ביחסיו הזוגיים". בתסקיר נקבע כי רמת מסוכנותו של הנאשם לטווח הארוך הייתה בינונית עד גבוהה.
גזר הדין
לאחר קבלת ההערכות השונות, בית המשפט התכנס על מנת לגזור את דינו של הנאשם. בתחילת דבריו, צוין כי "מבין תיקי האונס המגיעים לעיתים מזומנות אל בין כתליו של בית משפט זה, מצטיירת פרשה זו כאחד המקרים החמורים ביותר, שביטויה ניצול מיני מחפיר של ילדה רכה בשנים אשר אין ביכולתה להתגונן מפני מעשי הנאשם, להביע מחאה או לספר לאחרים את הקורות אותה במהלך הנסיעה. מצב דברים זה נוצל על ידי הנאשם שהיה סמוך ובטוח כי מעשיו הנפשעים לא יחשפו לאור השמש וכי הילדה תוסיף ותשמש כלי משחק בידו ואמצעי למימוש תאוותיו המיניות הבלתי נשלטות".
בית המשפט לקח בחשבון את הנזקים החמורים שנגרמו לילה ואת העובדה כי היה מדובר במספר מקרים חוזרים ונשנים ולא במקרה אחד. כמו כן, בית המשפט התייחס לכך שמסוכנותו של הנאשם נקבעה כבינונית עד גבוהה, וכי הנאשם טען מספר פעמים שלילדה "לא קרה דבר". לבסוף, ולא לפני שצויין כי בית המשפט לא מיצה את הדין עם הנאשם, הושתו על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל, 2 שנות מאסר על תנאי ופיצוי הקורבן על סך 100,000 שקלים.
.JPG)
