12 חודשי מאסר וקנס של 10,000 ש"ח במסגרת הסדר טיעון לתוקף קטין

למרבה הצער, עבירות של אלימות פיזית, גניבה ואיומים הפכו בשנים האחרונות לשכיחות יותר ויותר בחברה, וכן בקרב קטינים. מחד, בתי המשפט מבקשים לגזור על הנאשמים בעבירות אלה עונש מרתיע. מאידך, היות הנאשמים קטינים מהווה שיקול להקלה בעונשם. במקרה שלפנינו הוגשו שני כתבי אישום, אשר נידונו במאוחד, כנגד הנאשם, וניתן להיווכח כיצד בית המשפט מאזן בין השיקולים לעיל.

יש לכם שאלה?
פורום עבריינות נוער
פורום פלילי

לפי כתב האישום הראשון, הנאשם הגיע עם אחר בשעות הערב המאוחרות לפיצריה בה עבד המתלונן, והשניים תכננו לגנוב לו את הטלפון הסלולארי. הנאשם הוביל את המתלונן לאזור מבודד מאחורי הפיצריה, ונגח בו. כתוצאה מכך, אפיו של המתלונן נשבר, ונגרם לו דימום קשה.

כתוצאה מכך המתלונן נזקק לטיפול רפואי. בנוסף, הנאשם איים על המתלונן בדקירה, פן יתלונן במשטרה. לאחר נטילת המכשיר הסלולארי, הנאשם והאחר עזבו את המקום.

לפי כתב האישום השני, כיומיים לאחר האירוע הראשון אשר תואר לעיל, הנאשם התקשר ומתלונן והודיע לו בכזב כי היה ברצונו להחזיר לו את הטלפון. כאשר הנאשם והאחר נפגשו עם המתלונן, הם דרשו ממנו מכשיר סלולארי נוסף. בתגובה, ומתוך פחד, המתלונן מסר לנאשם מכשיר נוסף אשר היה בחזקתו.

הנאשם הורשע לפי הודעתו בתקיפה הגורמת חבלה ממשית, גניבה, איומים, שיבוש הליכי משפט, וסיוע לדרישת נכס באיומים. נוכח גילו הצעיר של הנאשם, הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינו, אשר פירט את רקעו של הנאשם, אישיותו, נסיבותיו, והתרשמות של שירות המבחן ממנו.שירות המבחן הצביע על כך שהנאשם לא הראה נזקקות טיפולית.

במסגרת הטיעונים לעונש, המאשימה הדגישה את נסיבות האישומים,עברו של הנאשם, ולאור עמדת שירות המבחן ביקשה להורות על הפעלת עונש מאסר מותנה שעמד כנגד הנאשם. מנגד, הנאשם הפנה לנסיבות מקלות, להבעת החרטה של הנאשם, רצונו להשתקם, ומחלה ממנה סבלה אמו.

גזר הדין של בית המשפט

השופט ציין כי היה מדובר באלימות פיזית מסוכנת וגניבה תוך איומים, שהיו עבירות חמורות, אשר יצרו אפקט מצטבר של חומרה. כמו כן, השופט הדגיש כי איום על הקורבנות וגזילת רכושם הפכה לתופעה נפוצה, ובמיוחד בקרב בני גילו של הנאשם. השופט הסיק מכך שלא היה נכון להתחשב בגילו של הנאשם כטיעון להקלה בעונשו.

השופט מצא חומרה יתרה בכך שלא היה מדובר בעבירה ראשונה של הנאשם, חרף גילו הצעיר, והוא נגון בעבר בגין עבירות רכוש והפרת הוראה חוקית, ואף נאסר. למרות כל האמור לעיל, הנאשם המשיך להעז ולהחציף פניו אל מול פני החוק.

השופט התרשם כי הנאשם לא הפנים את הבעייתיות שבהתנהגותו, ולא גילה תבונה לצורך קבלת סיוע מקצועי. יתרה מכך, טיעונים להקלה בעונש, כגון חרטה, הרצון להשתקם ומחלאת אמו, לא עשו עוד רושם על בית המשפט כמו במקרה הראשון בו הורשע.

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של כשנת מאסר אחת, בנוסף להפעלת העונש על תנאי בן 6 החודשים אשר היה תלוי כנגד הנאשם. כמו כן, הנאשם חויב בפיצוי של כ-10,000 ₪ למתלונן.